לשכת המסחר עתרה היום לבג"צ נגד ישום תיקון 3 לתקנות קופות הגמל

לשכת המסחר עתרה היום (28 אוגוסט) לבג"צ על מנת שיכריז על בטלותם של סעיפים 1, 4 ו- 22 לתיקון מס' 3 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), ולחלופין יבטל סעיפים אלה לאלתר. העתירה הוגשה באמצעות משרד עוה"ד מלצר ושות'.
 
הפנייה לבג"צ, בשם חטיבת קופות הגמל החברה בלשכה, קופות גמל פרטיות ועותרים פרטיים נוספים, הפכה לטענת נציגי האיגוד להכרחית נוכח חתימת שר האוצר על התיקון, תוך שהוא מתעלם, לטענתם, מפניות רבות בנושא שהופנו אליו ואל הממונה על אגף שוק ההון באוצר. בפניות אלה התבקש שר האוצר לדחות את החתימה על התיקון עד לקבלת עמדתו הסופית של כלל המגזר העסקי ועד שימוצה דיון בנושא.
 
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הסביר כי מאחר ומדובר בשינוי מהפכני ומהותי במבנה החיסכון של מרבית העצמאים בישראל, ראוי ונכון היה לעשותו באמצעות חקיקה ראשית, ולא באמצעות חקיקת משנה, ללא כל הליך של חקיקה או דיון בוועדות הכנסת.
 
לין טוען שהמהלך כולו טבוע בהתנהגות קלוקלת ופסולה של אגף שוק ההון באוצר. לאגף שוק ההון באוצר עדיין אין סמכויות של מחוקק, וכוח החקיקה של הכנסת אינו מונח בכיסו". לדברי לין, קודם כל היה צריך להעלות בחקיקה בכנסת את גובה ההכנסה המזכה ורק לאחר מכן לדון בשאלה איזה מגבלות מותר להטיל על חופש הבחירה של העצמאים והשכירים.
 
במסגרת העתירה נטען כי הוראות ס' 1, 4 ו- 22 לתיקון, המטילות מגבלות חדשות הן על זכאותם של עמיתים עצמאיים להפקיד כספים בקופות הגמל והן על זכאותם למשוך מהקופות כספים, פוגעות בזכויות הקניין של העמיתים ובחופש העיסוק של קופות הגמל בניגוד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק. בנוסף, נטען גם כי הוראות התיקון יוצרות הפליה פסולה ובלתי חוקית של עמיתים עצמאיים לעומת עמיתים שכירים.
 
כן נטען, כי הוראות התיקון הותקנו תוך חריגה מסמכות מאחר והן סותרות את הוראות פקודת מס הכנסה, ובין היתר בשל כך שהותקנו בהליך חפוז, מבלי שהתקיים בנושא דיון ציבורי ראוי, ומבלי שנשמעו טענותיהם של ציבור העצמאיים שצפוי להיפגע מהתיקון ואותו חלק של ציבור השכירים שאף עליו מתיימרים להחיל את התקנות.
 
בעתירה נטען גם כי הוראות התיקון, שתוצאתן המצטברת הינה חיוב העמיתים העצמאיים בחסכון לפנסיה, הן בלתי חוקתיות באשר הן מתיימרות לקבוע בחקיקת משנה הסדר ראשוני שניתן לעשותו רק בחקיקה ראשית.
 
ביטול הוראות התיקון התבקש גם נוכח פגיעתן בזכויות מוקנות של העותרים. פגיעה רטרואקטיבית כאמור אף מנוגדת להוראות החוק להגנה על הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, התשמ"ד - 1984, חוק שנקבע בו מפורשות כי לא ניתן לשנותו אלא בחוק שנתקבל ברוב של חברי כנסת.