לשכת המסחר הגישה אתמול לבג"צ בקשה לדיון נוסף ביישום תיקון 3 לתקנות קופות הגמל

לשכת המסחר תל-אביב הגישה אתמול לבג"צ (345/06, יום שלישי 10.1.2006) בקשה לקיום דיון נוסף לעניין תיקון מס' 3 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל). הבקשה הוגשה באמצעות משרד עוה"ד מלצר ושות'.


00:00 ,11.01.2006 מאת: מערכת פורט2פורט

לשכת המסחר תל-אביב הגישה אתמול לבג"צ (345/06, יום שלישי 10.1.2006) בקשה לקיום דיון נוסף לעניין תיקון מס' 3 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל). הבקשה הוגשה באמצעות משרד עוה"ד מלצר ושות'.
 
כזכור, לשכת המסחר עתרה לבג"צ (28.8.2005, תיק 8131/05) כדי שיכריז על בטלותם של סעיפים 1, 4 ו- 22 לתיקון מס' 3 לתקנות מס הכנסה (כללים  לאישור ולניהול קופות גמל), ולחלופין יבטל סעיפים אלה לאלתר. בג"צ דחה את העתירה (26.12.05). 
 
על- פי סעיפים אלה, מתחילת 2006 עצמאי שנולד לאחר 1961 יוכל להפריש כספים לקופת גמל רק לאחר שהפריש מדי חודש לתוכנית חיסכון לפנסיה לא פחות מ- 1,100 ₪. יתר על כן, כספים שיופקדו בקופת גמל לתגמולים החל מינואר 2006 יהפכו ברי משיכה רק בהגיע העמית לגיל 60.
 
הפנייה הראשונה לבג"צ נעשתה לאחר ששר האוצר חתם על התיקון, תוך שהוא מתעלם מפניות רבות בנושא שהופנו אליו ואל הממונה על אגף שוק ההון באוצר, לפיהן התבקש שר האוצר לדחות את החתימה על התיקון עד לקבלת עמדתו הסופית של כלל המגזר העסקי ועד שימוצה דיון בנושא.
 
לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "החלטת שופטי בג"צ העניקה לאוצר כוח מופלג ומופרז, שמערער את יסודות הדמוקרטיה ואינו הולם מדינה דמוקרטית, המבקשת לשמור על איזונים בין כוחה של הרשות המבצעת לכוחה של הרשות המחוקקת".
 
מהבקשה עולה כי ההלכות שנבדקו בבג"צ, למעשה, העניקו לשר האוצר סמכות לקבוע הסדרים ראשוניים, ובכך עמדו בסתירה להלכות קודמות של בית המשפט העליון (פס"ד בבג"צ 3267/97 רובינשטיין ואח' נ' שר הבטחון), שקבעו עוד בשנת 1998 כי נושאים מהותיים הנוגעים לחלקים גדולים מהציבור, יש להסדיר בחקיקה ראשית.
 
מהבקשה עולה עוד כי אין זה מתקבל על הדעת ששינוי מהפכני בכל מבנה החיסכון של העצמאים בישראל, כפי שהיה מקובל עשרות שנים, יעשה בחתימה של שר האוצר, מבלי שיתקיים דיון ענייני ומסודר קודם לחתימה, ומבלי שאפילו הובא הנושא לאישור ועדת הכספים של הכנסת.
 
יתר על כן, הסעיף על פיו פעל שר האוצר בהוצאת התקנות האמורות אינו מקנה לו סמכות לעשות מהפיכה במבנה החיסכון, אלא רק מאפשר לו לקבוע תנאים לצרכי ביצוע. לדברי לין, "יש הבדל עצום בין קביעת תנאים שיוצרים מצב חדש לבין יצירת תנאים שמשנים בעיקרו מצב קודם. הסמכות שניתנת לשר האוצר אינה כל כך רחבה כפי ששופטי בג"צ סברו".
 
מבקשת הלשכה עולה גם כי התיקון נבנה כך שהוא מחסל לחלוטין את אפשרות החיסכון בקופות הגמל, מכל אותם עצמאים שהכנסותיהם נופלות מ- 7,000 ₪.  קופות הגמל היוו מאז קום המדינה מסלול חיסכון הוני חשוב ביותר לציבור העצמאים, מסלול שעלול להתחסל בעקבות ישום התקנה.