לין: 'תכנית הפעולה' היא הזדמנות נדירה לשידרוג היחסים עם האיחוד האירופי

לקראת השקת 'תכנית הפעולה' עם האיחוד האירופי ב- 14 באפריל, לין לשרי התמ"ת, החוץ והאוצר: 'תכנית הפעולה' היא הזדמנות נדירה לשידרוג היחסים עם האיחוד האירופי - על מנת להעניק לה ממשות יש לבטל את מירקם ההגנות וההעדפות הסלקטיביות במשק


00:00 ,12.04.2005 מאת: מערכת פורט2פורט

לקראת השקת 'תכנית הפעולה' עם האיחוד האירופי ב- 14 באפריל, לין לשרי התמ"ת, החוץ והאוצר: 'תכנית הפעולה' היא הזדמנות נדירה לשידרוג היחסים עם האיחוד האירופי - על מנת להעניק לה ממשות יש לבטל את מירקם ההגנות וההעדפות הסלקטיביות במשק
 
"'תוכנית הפעולה', במסגרת מדיניות השכנות האירופית, מהווה עליית מדרגה ביחסי ישראל והאיחוד האירופי". כך אמר היום אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לקראת השקת שלב היישום של 'תוכנית הפעולה', (שתתקיים ביום חמישי 14.4), במסגרת מדיניות השכנות האירופית, בין ישראל לאיחוד האירופי.
 
לין קרא למ"מ רוה"מ ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, ולשרי החוץ והאוצר, סילבן שלום ובנימין נתניהו, לשתף באופן מלא את המגזר העסקי בכדי שהפרק הכלכלי שבתוכנית יקבל תוכן ממשי. לדבריו, "מדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולקיים את מירקם ההגנות וההעדפות הסלקטיביות מצד אחד, ומצד שני לעמוד בתנאים הנדרשים להגברת שיתוף הפעולה הכלכלי, בכדי למנף את עצמה בשוק האירופי המורחב".
 
לדבריו, הממשלה חייבת לפעול כבר עכשיו בשלושה מישורים עיקריים. הראשון, הורדת מכסים על מוצרי מזון. לטענת לין, על ישראל להמשיך ביישום ההסכם החקלאי עם האיחוד האירופי ולבצע הפחתה מתואמת והדרגתית ברמה משמעותית של מסי יבוא על מוצרים חקלאיים ומוצרי מזון. לטענתו, רמת המיסוי כיום הינה עדיין בשיעורים דימיוניים אפילו על מוצרי מזון בסיסיים המיובאים לישראל, במקרים רבים, ברמה של כ- 50 אחוזים ובמקרים חריגים של 190 אחוזים.
 
המישור השני, רוויזיה בכל תפיסת התקינה, כשמשמעותה היא באימוץ עקרונות התקינה האירופאית והבינלאומית; התאמת דרישות האכיפה המקובלות באיחוד האירופי; אכיפה שווה למוצרי יבוא ויצור מקומי, הכרה הדדית באישורים הניתנים ע"י מעבדות מוסמכות וקביעת עקרון ברור של זרימה חופשית של סחורות בין ישראל ומדינות האיחוד האירופי, עפ"י הקו של  תקן אחד, בדיקה אחת, התעדה אחת.
 
ולבסוף, המישור השלישי שמציע לין הוא אימוץ מערכת מכס של הדור החדש ללא ניירת, באמצעות מסרים אלקטרוניים וכן הגברת שיתוף הפעולה בנושא המאבק בטובין מזויפים או בהפרות של הגנה על קניין רוחני.
 
הסחר (ללא יהלומים) בין ישראל לאיחוד האירופי (כולל 10 המדינות המצטרפות) הסתכם בשנת 2004 בכ- 20.7 מיליארד $, גידול של כ- 17 אחוזים לעומת 2003. היבוא לישראל מהאיחוד האירופי הסתכם ב- 12.6 מיליארד $ , גידול של כ-  15 אחוזים לעומת 2003; ואילו היצוא הסתכם ב- 8.1 מיליארד $, גידול של 20 אחוזים לעומת 2003.
 
היצוא לאיחוד האירופי (ללא יהלומים) מישראל מהווה 33 אחוזים מכלל היצוא מישראל, היבוא מהאיחוד האירופי (ללא יהלומים) מהווה 39 אחוזים מכלל היבוא לישראל. תחומי הסחר העיקריים: כימיה, פלסטיק וגומי, תכשיטים ואבנים טובות, מכונות וציוד חשמלי, כלי רכב, מכשירים רפואיים, מוצרי צמחים.