לין פנה לשרי האוצר והפנים בנושא האישורים החריגים שנתנו לרשויות להעלאת הארנונה

איגוד לשכות המסחר: האישורים החריגים כבר אינם חריגים - הם הפכו לאמצעי להעלאה כללית של שיעורי הארנונה; מתוך 92 בקשות לאישורים חריגים אושרו 79; מדובר בתוספת נטל מסים של 40 מיליון ₪ למגזר העסקי דרך צינור זה


00:00 ,09.03.2005 מאת: מערכת פורט2פורט

איגוד לשכות המסחר: האישורים החריגים כבר אינם חריגים - הם הפכו לאמצעי להעלאה כללית של שיעורי הארנונה; מתוך 92 בקשות לאישורים חריגים אושרו 79; מדובר בתוספת נטל מסים של 40 מיליון ₪ למגזר העסקי דרך צינור זה; לין דורש משרי האוצר והפנים: לחייב את הרשויות לפרסם את הבקשות לאישורים החריגים לידיעת הציבור לפני מתן אישור ולכלול בסופו של תהליך מתן האישורים החריגים גם את אישור מבקר המדינה
 
בשנת 2004 הוגשו לשרי הפנים והאוצר 92 בקשות של רשויות מקומיות לאישורים חריגים, מתוכן אושרו 79, מהן: 40 בקשות שאושרו לרשויות להעלאת שיעור הארנונה לעסקים (באופן מלא או חלקי), 37 רשויות שבקשותיהן אושרו אך אינן כוללות נכסים השייכים למגזר העסקי או שהאישור כולל שינוי סיווג, 2 רשויות בהןאושרה הפחתה; 13 בקשות נדחו. כך חושף אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר.
 
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר פנה אל שר האוצר, בנימין נתניהו ואל שר הפנים אופיר פינס בנושא האישורים החריגים שניתנו לרשויות המקומיות להעלאת תעריפי הארנונה.
 
לדבריו, מנגנון האישורים החריגים שנועד לפתור בעיות נקודתיות בלבד, שימש בשנים האחרונות אמצעי נח לרשויות המקומיות לממן את גירעונותיהן. "יש לזכור שאישורים חריגים אלו הינם תוספת לאישורים החריגים של שנים קודמות ותוספת לעליה השנתית בשיעור הארנונה הכללית באותן שנים".
 
מנתוני אגף הכלכלה עולה כי שיעור הארנונה באותן 40 רשויות, שקיבלו אישור חריג, עלה בממוצע בכ- 6 אחוזים בשנת 2004, כלומר תוספת של כ- 40 מיליון ₪ להכנסות 40 הרשויות. משמעותה ירידה של כ- 7.5 אחוזים בגרעונן המצטבר שעמד על כ- 545 מיליון ₪ בשנת 2003 והיווה כ- 12 אחוזים מסך הכנסותיהן.
 
"מתוך כוונה להקל על הרשויות המקומיות, נוצרה מדיניות משוללת אחריות תקציבית הממריצה את הרשויות להמשיך ולבקש כסף קל במקום לשפר את תפקודן. לראייה, בדוחות הכספיים לשנת 2003 באותן רשויות נמצא כי שיעור גביית הארנונה הממוצע עמד רק על 56 אחוזים", מציין נשיא איגוד לשכות המסחר בפנייתו.
 
לין מוסיף "לשרי האוצר והפנים, מתוקף חוק ההסדרים לשנת 1992, יש סמכות בלעדית לאשר העלאת ארנונה בשיעור הגבוה מתעריף המקסימום ללא צורך באישור של גוף נוסף וללא קיומם של תנאי שקיפות מתאימים. לכן, יש לכלול בסופו של תהליך מתן האישורים החריגים גם את אישור מבקר המדינה.
 
לין דורש בנוסף ששרי האוצר והפנים יחייבו את הרשויות לפרסם את הבקשות לאישורים החריגים לידיעת הציבור לפני מתן אישור. "מלחמת ההישרדות של המגזר העסקי הינה יומיומית כשהנזק לעסקים הוא לעיתים בלתי הפיך. במיוחד כשמדובר ברשויות שחלקן ממוקם בפריפריות וחלקן מוטות עסקים קטנים, דבר שעלול להביא לסגירת עסקים. דומני שלציבור בכללו ולמגזר העסקי יש את הזכות להביע את דעתם קודם שמטילים עליהם עול נוסף".
 
 
נספח: דוגמאות להעלאות חריגות בשנת 2004
 

שיעור העלאה החריגה לשנת 2004 באחוזים

רשות מקומית

5

מ.מ. אבן יהודה

4.9

מ.א. גלבוע

2.5

באר שבע

5

ערד

7

מ.מ. מבשרת ציון

8

יבנה

5.4

מ.א. גזר

3

בית שמש

10

מ.מ. רמת ישי

4

מ.מ. קרית עקרון