לין: חוק עידוד השקעות הון כשל ביצירת מקומות עבודה באזורי פיתוח א'

נשיא איגוד לשכות המסחר: המדינה חייבת להפסיק ולהתייחס לתושבי עיירות הפיתוח כמעמד נחות ולהרחיב הענפים הזכאים להטבות גם לענפי המסחר והשירותים. לאורך כל השנים, שיעורי אבטלה מעל 10% הופיעו דווקא באזור עדיפות לאומית א' לעניין החוק. מדינת ישראל השקיעה במסגרת החוק 2 מיליון שקלים בממוצע ליצירת מקום תעסוקה אחד

מבדיקת כלכלני איגוד לשכות המסחר, לקראת הדיון בנושא שיעלה מחר (ב') בוועדת הכספים, עולה כי חוק עידוד השקעות הון נכשל כישלון חרוץ, וכי חוק זה לא הציע ואינו מסוגל להציע פתרונות ישימים לבעיות אבטלה באזורים בעייתים בכל הקשור לעידוד תעסוקה.

מהבדיקה עולה, כי באזורי עדיפות לאומית א', כוח העבודה האזרחי עומד על כ- 350 אלף בעוד מספר המובטלים מעל 20 יום עומד על כ- 50 אלף, כלומר כ- 14 אחוזי אבטלה (ישנם ישובים בהם שיעור האבטלה מגיע לכ- 20 אחוזים ויותר). בנוסף, ועל פי נתוני משרד האוצר, מדינת ישראל השקיעה 2 מיליון שקלים בממוצע ליצירת מקום תעסוקה אחד.

כלכלני האיגוד מסבירים כי אחת הסיבות לכישלון הוא המשך התמקדות החוק אך ורק במפעלי תעשיה, תוך התעלמות מוחלטת מהתפתחויות התעסוקה במשק בשנים האחרונות. על פי האיגוד, בשנת 2003 ענפי המסחר והשירותים היוו כ- 62 אחוזים מהתוצר העסקי, כשענפים אלו הציעו כ- 44 אחוזים מסך המשרות במשק, לעומת 13 אחוזים המוצעות ע"י התעשייה. כמו כן, בחמש השנים האחרונות הצטמצם מספר המשרות בתעשייה בכ- 22.4 אלף משרות בכל הארץ וזאת לעומת גידול של 115 אלף משרות במסחר ושירותים, כאשר הירידה העיקרית במספר משרות השכיר חלה בתעשיות המסורתיות.

בהתייחסו לנתונים אלה אמר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המחסר, כי במקורו החוק לעידוד השקעות הון נועד למלא מספר מטרות לאומיות שעיקרן עידוד השקעות במשק, עידוד יוזמות עסקיות בתחומים סלקטיביים, ובעיקר יצירת מקומות עבודה חדשים בפריפריה. "במציאות, כ- 2/3 מהמפעלים שקיבלו מעמד של מפעל מאושר ממוקמים באזור המרכז, ולא באזורי הפריפריה. רק כ- 20 אחוזים מכלל המענקים מוטי הצמיחה ניתנים לאזורי פיתוח. המדינה חייבת להפסיק ולהתייחס לתושבי עיירות אלה כאל מעמד נחות".

לין: "אם לחוק עידוד השקעות הון הייתה תרומה לעידוד התעסוקה, הרי תרומה זו התבטאה רק בחברות בעלות הטכנולוגיה עילית והן אינן בהכרח עתירות הון אנושי".

נשיא האיגוד ציין עוד כי בשנים האחרונות מוכח שוב ושוב כי מגזר המסחר והשירותים הוא זה שטומן את הפוטנציאל הגדול ביותר לתוצר וליצירת מקומות עבודה במשק. לעומת זאת, חלקם של המגזרים הזכאים לקבל עידוד במסגרת החוק הולך ופוחת בתוצר ובתעסוקה. "כל זה מוכיח כי התפיסה העומדת בבסיס החוק לעניין הגברת התעסוקה - כשלה. יש לבצע רוויזיה בחשיבה ולהרחיב את רשימת הענפים גם לענפי המסחר והשירותים. התמיכה שתינתן לעסקים הנמנים על מגזרים אלה תעודד הקמת עסקים "מסוג אחר" להתמקם גם באזורים אלה או להעביר חלק מפעילותם לאזורים המועדפים".