לין: היקף הנזקים לחברות כתוצאה מהפרת זכויות קניין רוחני בישראל עומד על כחצי מיליארד דולר

הפורום הישראלי לקניין רוחני חשף דו"ח ביקורת ממנו עולה כי הפגיעה בהכנסות המדינה בשל הפרת זכויות נאמדת בכ-91 מיליון דולר. שוק הפיראטיות במכירות תוכנה מהווה כ-32% מכלל מכירות התוכנה בישראל
 
"הנזק הכספי הישיר הנגרם לחברות הנפגעות כתוצאה מהפרת זכויות יוצרים נאמד בשנת 2005 בכחצי מיליארד דולר. נזק זה אינו כולל את ההפסדים שנגרמים לחברות ולארגונים כתוצאה מהפרה של זכויות בפטנטים ובסימני מסחר, העשויים אף הם להסתכם במאות מיליוני דולרים". דברים אלה אמר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, במסיבת עיתונאים שכינס הפורום הישראלי לקניין רוחני.
 
לין אמר עוד שמדובר באחת התופעות החמורות והמבישות בישראל. "תופעת הפרות קניין רוחני הפכה למגיפה רחבת היקף והיא מסכנת את מעמד המשק הישראלי ואת מעמדה של ישראל בעולם". רק לאחרונה דורגה ישראל על-ידי משרד התעשייה והמסחר בארה"ב כאחת מ-13 מדינות שיש לפקח עליהן באופן הדוק בכל הנוגע לשמירה על זכויות קניין רוחני.
 
בפורום שהוקם במסגרת איגוד לשכות המסחר, חברים ה- BSA(ארגון חברות התוכנה), הפדרציה לקלטות ותקליטים, אלי"ס - אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (קולנוע), ופארמה ישראל (איגוד חברות התרופות המבוססות מחקר ופיתוח).
 
מדו"ח הביקורת אותו גיבש הפורום לקניין רוחני, באמצעות משרד עורכי הפטנטים לוצאטו את לוצאטו, עולה תמונה עגומה: בשנת 2005 הפסידו התעשיות ישראליות העוסקות בתחום התקליטים כ-39 מיליון דולר, בתחום התוכנה כ- 84 מיליון דולר, בתחום הקולנוע כ-38 מיליון דולר, ובתחום התרופות מבוססות המו"פ הנזק השנתי נאמד ב-332 מיליון דולר לשנה.
 
הפגיעה בהכנסות המדינה (מס חברות ומע"מ) כתוצאה מהפרת הקניין הרוחני נאמדת בכ-91 מיליון דולר בשנה, זאת מאחר שרמת ההפרות של זכויות היוצרים בישראל מאוד גבוהה.מהדו"ח עולה עוד כי, שוק הפיראטיות במכירות תוכנה מהווה כ-32% מכלל מכירות התוכנה בישראל; בתחום התקליטים הוא עומד על כ-32%; בתחום הקולנוע שוק הפיראטיות במכירות עומד מזה מספר שנים על 40%; ובתחום התרופות שוק המכירות הפיראטיות עומד על 10%.
 
תומר פפר, מנכ"ל פארמה ישראל, הדגיש כי מאז 1998 חלה הידרדרות ושחיקה ברמת ההגנה על זכויות הקניין הרוחני בתחום הפרמצבטי. "פארמה-ישראל פנתה למשרדי הממשלה השונים בהצעה מפורטת לגיבוש מדיניות כוללת לשיפור סביבת הקניין הרוחני בישראל, בהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינות ה-OECD, ואשר תשקף את הצרכים של כל הגורמים המעורבים בתחום. למרבה הצער יוזמה זו לא זכתה לבחינה רצינית ולשיתוף פעולה מצד ממשלת ישראל".
 
לדברי יצחק שפר, מנכ"ל הפדרציה לתקליטים וקלטות, "חוקי זכויות יוצרים בתחום התקליטים נמצאים ברוויזיה החקיקתית המקיפה ביותר מאז קום המדינה, הכוללת חוק זכויות יוצרים חדש הפוגע בהגנה על תקליטים זרים, הקמת בית דין לתמלוגים ומתן פטור לביצוע הקלטות דיגיטאליות לצרכים ביתיים מהצורך בקבלת הרשאה. השינויים המוצעים, אם יתקבלו, מציבים איום ממשי על חוסנה של תעשיית התקליטים המקומית ואף על עצם קיומה ועלולים להפוך את תעשיית התרבות העצמאית האחרונה הקיימת בישראל לתעשייה הנסמכת על שולחן המדינה. תוצאות אלה תהיינה הרסניות לעולם התרבות הישראלי, שכן תעשיית התקליטים היא ה'מנוע' האחראי להפקת מוזיקה חדשה לכל הזרמים, העדות והגילאים בישראל".
 
יצחק כהן, מנכ"ל א.ל.י.ס, ציין כי אם נושא הורדת הסרטים באינטרנט לא יוגבל בחוק ספציפי ובאופן יעיל, תעשיית הקולנוע תעמוד בפני משבר חמור. רמת הפיראטיות בישראל העומדת על כ-40%, היא מהגבוהות בעולם המערבי, זאת לעומת רמת הפיראטיות באירופה שנעה בין 10% ל- 20%. הנזק התרבותי ואומנותי המתמשך כתוצאה מהפרת קניין רוחני הוא בכייה לדורות, כמו גם הנזק לקשרי הסחר הבינלאומיים של ישראל.
 
עו"ד נעמי אסיא, באת כח ארגון BSAבישראל, ציינה כי "בישראל כל תוכנה שלישית בה נעשה שימוש אינה חוקית". מחקר IDC מדצמבר 2005 קובע כי צמצום של 10% בתופעת פיראטיות התוכנה בישראל עשוי ליצור 3,800 מקומות עבודה חדשים בתעשיית ה-IT (טכנולוגיית המידע), לחולל צמיחה כלכלית בהיקף של כ-850 מיליון דולר, ולהגדיל את ההכנסות ממסים בכ-400 מיליון דולר.
 
ראשי הפורום לקניין רוחני קראו במסיבת העיתונאים לממשלת ישראל לפעול מתוך ראיה כי קניין רוחני הינו משאב לאומי ראשון במעלה, ולהקים ועדת שרים או כוח משימה בראשות שר המשפטים. ועדה זו תנחה באופן מרוכז את משרדי הממשלה השונים על מנת לייעל ולמקד את החקיקה, האכיפה והחינוך בתחום הקניין הרוחני בישראל.