ישראל תיכנס למו"מ עם סרביה, אתיופיה, וקזחסטן המבקשות להצטרף לארגון הסחר העולמי

בועז הירש מנהל המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת: "המכנה המשותף למדינות הינו פוטנציאל סחר מהותי עבור קהילת היצואנים הישראלית, וציפיה לגידול כלכלי בשנים הקרובות"


00:00 ,24.07.2006 מאת: מערכת פורט2פורט

בועז הירש מנהל המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת: "המכנה המשותף למדינות הינו פוטנציאל סחר מהותי עבור קהילת היצואנים הישראלית, וציפיה לגידול כלכלי בשנים הקרובות"
 
ישראל תפתח במו"מ עם שלוש מדינות המבקשות להצטרף לארגון הסחר העולמי -  סרביה, אתיופיה וקזחסטן, במטרה להגיע להסכמה בנוגע להפחתת מכסים על פריטי יצוא ישראלי למדינות אלו, כך נמסר מהמינהל לסחר חוץ בתמ"ת.
 
בועז הירש מנהל המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת, מציין כי הצטרפות מדינות אלו לארגון הסחר העולמי תשרת את צרכי היצוא הישראלי, שכן לא רק שמדינות אלו יהיו מחוייבות להפחתות מכסים, אלא גם לשיפור המסגרת הרגולטורית וחוקי הסחר במדינות אלו.
 
ארגון הסחר העולמי הינו ארגון בינ"ל הקובע את כללי הסחר העולמי בטובין, שירותים, קניין רוחני. כיום יש בארגון 149 חברות. הארגון מקבל לשורותיו חברות חדשות בתהליך הלוקח בממוצע כ-10 שנים, וכרוך בהסכם מול כל חברה אחרת בארגון המעוניינת בכך.  בשש השנים האחרונות חתמה ישראל על הסכמים עם סין, אשר הצטרפה בינתיים לארגון, ובנוסף עם רוסיה ואוקראינה אשר טרם השלימו את המו"מ להצטרפותן.
 
כיום נמצאות בתהליך ההצטרפות לארגון מדינות רבות וביניהן וייטנאם, קזחסטן, בוסניה-הרצגובינה, אתיופיה, סרביה, איי בהמה, אוזבקיסטן, בלרוס, עירק, לאוס ועוד.
 
מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, בחר באותן שלוש מדינות לאחר תהליך בחינה, במטרה להתאים את הצרכים הנדרשים למו"מ, עם משאבי המינהל.יורם זרה, מנהל המחלקה העוסקת בארגון הסחר העולמי במינהל סחר חוץ,  מסר כי מדובר בשלוש מדינות בעלות פרופיל כלכלי שונה, והיקפי סחר נוכחיים בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים, אך המכנה המשותף למדינות הינו פוטנציאל סחר מהותי עבור קהילת היצואנים הישראלית, וציפיה לגידול כלכלי בשנים הקרובות. לפיכך, מייחס המינהל לסחר חוץ חשיבות רבה לטיוב תשתיות הסחר עם אותן מדינות.
 
קזחסטן הינה מהמדינות העשירות במרכז אסיה,ולה עתודות נפט וגז מהגדולות בעולם.והיקף הסחר עימה עומד כיום  על כ-60 מיליון דולר בשנה  ועיקר הייצוא מורכב מציוד תקשורת ומוצרי צריכה. מדובר במדינה בעלת תוכניות פיתוח שאפתניות, אשר נהנית, בגין אוצרות הטבע, גם מיכולות מימון עצמאיות.
 
היקף הסחר עם אתיופיה עלה בצורה משמעותית ועומד על כ-50 מיליון דולר בשנה. הייצוא מורכב בעיקר מציוד חקלאי וציוד תקשורת. כלכלת אתיופיה צמחה בשנים האחרונות באופן ניכר (13.1% בשנת 2004 ו- 8.9% בשנת 2005), וממשלת אתיופיה משקיעה רבות בשנים האחרונות בנושא התשתיות.

היקף הסחר עם סרביה נמוך יותר ( כ-35 מיליון דולר בשנה ) אולם שוק זה גדל בקצב מהיר. הייצוא מורכב בעיקר מציוד תקשורת וכימיקלים. כמו כן, אנשי עסקים ישראלים בתחום האנרגיה והנדל"ן החלו לפעול בסרביה בשנים האחרונות. אין ספק שקרבתה של סרביה לאיחוד האירופי, ותוכניות הפיתוח המסיביות של האיחוד האירופי לאזור הבלקן ישמש זרז בהתפתחותה הכלכלית של סרביה.