ישראל, ירדן והאיחוד האירופי הצהירו על שדרוג הסכם הסחר ישראל-ירדן

ישראל, ירדן והאיחוד האירופי הצהירו ביום שישי כי הסכם הסחר שעליו חתמו ישראל וירדן בדצמבר 2004 ישודרג, וישמש בסיס לצבירת כללי המקור הפאן אירופית. צבירת כללי המקור מעניקה ליצוא המשותף מירדן ומישראל מעמד מועדף בשוקי אירופה.

שר התמ"ת אהוד אולמרט, מקבילו הירדני שריף אלזועבי ונציב הסחר של האיחוד האירופי פיטר מנדלסון חתמו על ההצהרה בוועידת הפורום הכלכלי העולמי הנערכת בירדן. "ההסכם הזה", אמר אולמרט במסיבת עיתונאים לאחר החתימה, "הוא ציון דרך ביחסי ישראל וירדן. ההסכם חשוב לכלכלות של שתי המדינות ולקידום שיתוף הפעולה האזורי".

לפני כשבע שנים נחתם בין ישראל וירדן לבין ארה"ב הסכם דומה: QIZ) Qualified Industrial Zone). מאז, ישראל וירדן ייצאו יחד לארה"ב בסכום של כמיליארד דולר. לפני כחצי שנה, חתמו ישראל ומצרים על הסכם דומה.

בתשובה לשאלת TheMarker אם ההסכם עם ישראל וירדן אינו אלא תגובה מאוחרת של האיחוד האירופי להצלחת ה-QIZ האמריקאי השיב הנציב מנדלסון: "אין מדובר בתגובה מאוחרת. למעשה, מתכונת צבירת תקנות המקור של האיחוד האירופי הוקמה עוד לפני הסכמי ה-QIZ".

מנדלסון הוסיף כי "המתכונת האירופית כוללת אזורים גיאוגרפיים שלמים ואינה מוגבלת לתעשיות כאלה או אחרות. לפיכך אני משוכנע שהפוטנציאל שלה גדול מזה של ה-QIZ". מקורבים לאיחוד ציינו כי האיחוד ייתן פטור ממכס לייצוא משותף מכל מקום בישראל ובירדן, בניגוד להטבות האמריקאיות המוגבלות לאיזורים.

בתשובה לשאלה אם האיחוד מתכנן הסכם דומה עם ישראל ומצרים בעקבות חתימת הסכם ה-QIZ לפני כמה חודשים אמר מנדלסון: "הייתי רוצה לראות גם את ישראל ומצרים בתוך המערכת הזאת. זה יביא רק טוב".

מנדלסון הוסיף כי האיחוד מייחס חשיבות רבה להשארת הסדר הסחר הנוכחי בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית ברצועת עזה גם לאחר ההתנתקות. באיחוד האירופי סבורים כי שינוי בהסדר הסחר ירע את המצב הכלכלי ברצועת עזה ויפגע בשיחות השלום בין ישראל לפלשתינאים.

הסדר הסחר בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית מעוגן ב"הסכם פריז", שנחתם באמצע שנות ה-90. ההסכם קובע שיחסי הסחר בין ישראל לרשות יתנהלו על פי העיקרון של "מעטפת מכס אחידה". כלומר, ספר המכס הפלשתיני מותאם לספר המכס הישראלי כמעט במלואו, להוציא מוצרים חריגים. איחוד המכס מאפשר תנועה הדדית של סחורות בין המשק הפלשתיני לבין המשק הישראלי, מבלי שצד אחד יטיל מכס על מוצרי הצד השני ויגרום בכך להתייקרותם.

תוכנית ההתנתקות הישראלית כוללת גם סעיף של התנתקות כלכלית בין המשק הישראלי לפלשתיני, שתתפרס על פני כמה שנים. הבנק העולמי והאיחוד האירופי סבורים שהמשק הפלשתיני ברצועת עזה לא יוכל לתפקד עצמאית, ולפיכך ביקשו מישראל לא לבצע את ההתנתקות הכלכלית מרצועת עזה בד בבד עם ההתנתקות הביטחונית.

"אם מדיניות ההתנתקות מעזה תצליח, חיוני שעזה תישאר חלק ממעטפת המכס לאחר ההתנתקות", אמר מנדלסון. "נראה שזה חיוני, אם הכלכלה בעזה אמורה להיות פעילה לאחר ההתנתקות, וזה חיוני לשני הצדדים, לרשות הפלשתינית ולישראל", הוסיף. לדבריו, "הידרדרות נוספת בכלכלת עזה לאחר ההתנתקות, תשפיע באופן מובהק על היציבות באיזור ועל הסיכויים להתקדמות נוספת בתהליך השלום".