ישראל ומדינות המרקוסור פותחות במו"מ להסכם אס"ח

מנכ"ל התמ"ת, רענן דינור: "מדובר באחד מהצעדים החשובים של ישראל בתחום סחר החוץ בשנים האחרונות"; ניתוח כלכלי במנהל סחר חוץ מראה כי כלכלות ישראל ומדינות המרקוסור הינן כלכלות "משלימות"

משלחת ראשונה של פקידים בכירים ממדינות המרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי) תגיע השבוע לארץ (15-16 בפברואר) לקיום הסבב הראשון במו"מ לקראת יצירת הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל למדינות המרקוסור.

מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור, מסר כי מדובר באחת ההתפתחויות החשובות ביותר בתחום סחר החוץ של ישראל בעשור האחרון. דינור מציין כי מדובר בהסכם אשר ישפר משמעותית את הגישה של היצואנים הישראליים לשווקי מדינות המרקוסור, ובעיקר לשוק הברזילאי הגדול הצומח. החשיבות נובעת מכך שמדובר ביעד הייצוא השלישי בחשיבותו של ישראל עמו אין לישראל הסכם אס"ח, לאחר סין ויפן.

פתיחת המו"מ התאפשרה לאחר מאמצים דיפלומטים שנמשכו כשנה בהובלתו של מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט, אשר סיכם פתיחת המו"מ בחודש מרץ 2005 עם נשיא ברזיל Luiz Inacio Lula da Silva.

מנהל סחר חוץ במשרד התמ"ת יזם את הפעילות לפתיחת המו"מ, אשר התנהלה למול ארבעת המדינות החברות במרקוסור קרוב לשנה, עד אשר הושגה ההסכמה על ידי השר אולמרט ומדינות המרקוסור קיבלו את הצעתה של ישראל לפתוח במו"מ על כינונו של אזור סחר חופשי בין המדינות. בהמשך לכך, בחודש דצמבר 2005 בפסגת מדינות המרקוסור בפראגוואי, נחתם הסכם המסגרת בין ישראל למרקוסור המהווה שלב פורמלי לפני תחילת המו"מ ומגדיר את המנגנונים למו"מ ואת מטרתו.
 
מנהל מנהל סחר חוץ בתמ"ת ,בועז הירש, מאמין כי השלמתו של הסכם סחר חופשי עם המרקוסור תפתח אפשרויות חדשות בפני התעשייה הישראלית, תעמיד את היצרנים הישראלים בעמדת יתרון תחרותי ותאפשר מימוש של פוטנציאל גדול הטמון בשווקים אלו. בנוסף אומר הירש כי מדובר בחיזוק דריסת הרגל של ישראל באמריקה הלטינית, חיזוק המהווה השגת יעד מהותי במדיניות סחר החוץ של ישראל עליה אמון המנהל ואשר אושרה כיעד על ידי הנהלת משרד התמ"ת בתכנון העבודה השנתי.
 
ניתוח כלכלי אשר נעשה במנהל סחר חוץ מראה כי כלכלות ישראל ומדינות המרקוסור הינן כלכלות "משלימות", כך שהסכם שכזה יפעל כבר בטווח המיידי לתועלתם ההדדית של שני הצדדים. 
 
ישראל מעוניינת להשיג בהסכם עם המרקוסור פתיחה מהירה של השוק בפני הייצוא הישראלי תוך הסרת המכסים המוטלים על היבוא. כמו כן המדינות בוחנות תחומים נוספים להעמקת השת"פ הכלכלי בין המדינות מעבר להורדות מכסים כמו בנושאים כגון רכש ממשלתי, שירותים והשקעות.
 
בועז הירש מציין כי היקף הסחר של ישראל עם גוש המדינות (המהווה את גוש הסחר החמישי בגודלו בעולם ובעל אוכלוסייה של 200 מיליון איש) עמד בשנת 2005 על מיליארד דולר בקירוב (כ-600 מיליון דולר בייצוא וכ-400 מיליון דולר ביבוא). רוב הסחר התבצע עם ברזיל, אך הסחר עם ארגנטינה עולה גם הוא בהדרגה. ברזיל מהווה שותפת סחר מרכזית בגוש מדינות המרקוסור, אליה מופנה כ 90% מסך הייצוא הישראלי לגוש וממנה כ 50% מסך היבוא של ישראל מהגוש. מרבית הייצוא הישראלי למרקוסור מתרכז בענפי הכימיה, בעיקר דשנים וכן מכונות ומכשירים חשמליים. עיקר היבוא ממדינות המרקוסור לישראל הנו בשר בקר קפוא וסויה וכן כימיקלים.
 
הירש מציין עוד כי הרצון של ישראל להגיע להסכם סחר עם מדינות המרקוסור נובע מהיקף הסחר עם מדינות אלו (מרקוסור הנו יעד היצוא השלישי בגודלו עמו אין לישראל הסכם אס"ח) וכן עקב רמת המכסים הגבוהה יחסית במדינות המרקוסור. לכך מתווספת מדיניות הסחר של המרקוסור בשנים האחרונות אשר מרחיבה את מערך הסכמי הסחר שלו למול מדינות רבות בעולם (למרקוסור הסכמים עם צ'ילה, בוליביה, מקסיקו, פרו, קולומביה אקוודור וונצואלה, הודו, דרא"פ והיא מנהלת מו"מ עם האיחוד האירופי, וכן מנהלת מגעים עם קוריאה,סין, אוסטרליה וניו זילנד).
 
הגעה למסגרת הסכמית עם המרקוסור תגביר באופן ניכר את הנגישות של הייצוא הישראלי לשוק זה וכן תשווה את מעמדו התחרותי של הייצוא הישראלי למול יצוא מתחרה ממדינות אשר להן הסכמים עם המרקוסור.