ירושלים: כנס בינלאומי למניעת סחר ביהלומי המריבה

מאות נציגי ממשלות, ארגוני זכויות אדם ותעשיית היהלומים הבינלאומית הגיעו להשתתף בכינוס השנתי של תהליך קימברלי בישראל, בו דנו במאבק על הזכות לייצא יהלומים בשווי מיליארדי דולרים מזימבבווה
 
שר התעשייה המסחר והתעסוקה בנימין (פואד) בן אליעזר אמר בפתיחת כינוס המליאה של תהליך קימברלי אתמול כי, "שבע שנים לאחר הנהגתו הרשמית, ניתן להכריז כי תהליך קימברלי אכן סלל את הדרך לשינוי חיובי. הקהילה הבינלאומית הינה כעת יותר מתמיד מודעת לצער ולשפיכות הדמים אשר הסחר הבלתי חוקי ביהלומים במחלוקת עלולים לגרום לחייהם של מיליוני בני אדם. דבר זה לכשעצמו מהווה תמריץ עבור הממשלות השונות לפעול על מנת להביא סוף לסחר זה"
 
שר התמ"ת הוסיף: "בשנה האחרונה ישראל החזיקה במעמד היו"ר של תהליך קימברלי. היה זהו כבוד וזכות עבור ישראל לקחת על עצמה את המשימה להוביל את התהליך המיוחד הזה - תהליך אשר נוסד על מנת לשנות לטובה את חיי האדם".
 
שר התמ"ת בן אליעזר ציין כי "מדינת ישראל הינה חברה פעילה בתהליך קימברלי מאז הקמתו. ככוח מוביל במסחר הבינלאומי ביהלומים, מייחסת ממשלת ישראל חשיבות רבה לתהליך קימברלי, ומשקיעה את כל המאמצים הנדרשים כדי להמשיך את התהליך ולקדמו".
 
סמנכ"ל סחר חוץ במשרד התמ"ת, בועז הירש, הממלא את תפקיד היו"ר מטעמה של מדינת ישראל אומר כי, "אנו ניצבים בפני צומת קריטי עבור התהליך, עייני העולם נשואות לעברנו ועלינו להוכיח כי התהליך עודנו אמין ורלוונטי וכי ביכולתו למנוע סחר ביהלומי מריבה ובכך למנוע פגיעה בזכויות אדם."
 
במשרד התמ"ת מציינים כי, על סדר יומה של המליאה בראש ובראשונה, הקשיים סביב דרישתה של זימבבווה, החברה בתהליך קימברלי, לאפשר לה לייצא ללא הגבלה יהלומים ממכרות מאזור מרנגה. על ייצוא היהלומים מאזור זה הוטלו הגבלות שונות בשל אי-עמידתה לכאורה של המדינה האפריקאית בדרישות התהליך, כמו גם בשל חשש להפרות זכויות אדם במסגרת כריית היהלומים במקום. לפי הערכות, כמות היהלומים המצויה במכרות אלו מהווה כ-25% מסך עתודות היהלומים בעולם, ושוויים הכולל עשוי להגיע ל-800 מיליארד דולר.
 
עוד ציינו כי, משלחת ביקורת מטעם תהליך קימברלי ביקרה בזימבבווה באוגוסט השנה כדי לבחון את האופן בו המדינה האפריקאית מיישמת את כללי התהליך במסגרת הסכם שגובש בין הצדדים בשנה שעברה. מסקנות הוועדה צפויות להיות מוצגות במהלך הכנס. 
 
עוד נמסר ממשרד התמ"ת כי, תהליך קימברלי החל לפעול בשנת 2003. מדובר בפורום של נציגי מדינות מפיקות ומדינות סוחרות ביהלומים אשר מהווה מערכת אמינה, המפקחת על הסחר ביהלומי גלם. המנדט של התהליך, כפי שהוגדר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, הוא למנוע סחר ביהלומי גלם המגיעים באזורים שבשליטתם של מורדים במדינות במערב אפריקה המאפשר להם שימוש בכספים המתקבלים כתמורה ליהלומים אלה למימון פעילות ארגוני מחתרת, לסחר בנשק, להפיכות בממשלים חוקיים ולפעילות הפוגעת בזכויות האדם ובאזרחי חלק מהמדינות המפיקות יהלומי גלם. 
 
התהליך הינו שיתוף פעולה בין ממשלותיהן של 75 מדינות (48 מדינות ושליח האיחוד האירופי המייצג את מדינות האיחוד), תעשיית היהלומים הבינלאומית, המיוצגת על ידי מועצת היהלומים העולמית (World Diamond Council), ונציגי ארגוני זכויות אדם. בתוך פרק זמן של שבע שנים הצליח תהליך קימברלי למזער את הסחר ב"יהלומי מריבה" מכ-15% מהסחר ביהלומי גלם לכדי פחות מ-1%.