ייצוא התעשיות הביטחוניות יסתכם השנה ב-3 מיליארד דולר - בהתאם ליעד ובדומה לנתוני 2003
מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון: "הזמנות צה"ל מהתעשיות ירדו מ-80%-90% ל-20%-30% בלבד"
00:00 ,06.07.2004
ייצוא התעשיות הביטחוניות מסתכם בראשית השנה ב-1.9 מיליארד דולר ועד סוף השנה הוא יעמוד ביעד שנקבע ל-3 מיליארד דולר, בדומה ל-2003. נתונים אלה מסרו היום לוועדת חוץ וביטחון מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, וראש הסיור הביטחוני (סיב"ט), יוסי בן חנן.
הם ציינו כי הייצוא הביטחוני הישראלי מהווה 10%-12% מכלל הייצוא הביטחוני העולמי. בן חנן אמר כי בראשית העשור הקודם הסתכם היצוא ב-1.7 מיליארד דולר, אולם עד סוף העשור הוא הכפיל עצמו ל-3.5 מיליארד דולר. 2002 הייתה שנת שיא, שבה עלה הייצוא ל-4 מיליארד דולר.
ירון אמר שמגמת משרד הביטחון היא להרחיב את הייצוא במציאת שווקים חדשים, כדי לשמור על רמת ההכנסה הקיימת, שבלעדיה לא ניתן יהיה להחזיק את תשתית התעשיות הביטחוניות בסדריה גודל הדרושים, כדי לספק את הצרכים השוטפים של צה"ל ומערכת הביטחון. הוא אמר כי שלכל ירידה בייצוא עלולה להיות משמעות קשה לגבי צה"ל והמדינה.
ירון הסביר כי מצוקת התקציב אילצה את צה"ל לצמצם את הזמנותיו מהתעשיות המקומיות, לאחר שבעבר היה הצבא הלקוח המרכזי והעיקרי, שרכש 80%-90% מתוצרתן. היום ירד הביקוש עד 20%-30%, אבל התעשיות חייבות להתקיים מאחר שהן מספקות בעיקר את צרכי מערכת הביטחון, בעיקר במוצרים ייחודיים פרי פיתוח מקומי, שאין להם שוק חלופי בחו"ל.
בן חנן הוסיף כי התעשיות הביטחוניות מתמקדות היום בהשגת חוזים להשבחת טנקים, מטוסים ומסוקים; וכן במכירת מטוסים ללא טייס, טילים נגד טנקים וטילי אוויר אוויר יחד עם מכשור ללוחמה אלקטרונית או מכשור אלקטרוני מתקדם כמו מכ"ם, בנוסף לכלי נשק ותחמושת קונבנציונלית. ייצוא זה מיועד בעיקר למדינות כמו טורקיה והמזרח הרחוק.
בשנתיים האחרונות גובר הייצוא גם לארה"ב, כשהמפעלים הישראליים משמשים בעיקר קבלני משנה לתעשיות האמריקניות. ייצוא כולל גם מכירת עודפי ציוד של צה"ל, שהכניסה השנה 125 מיליון דולר.
הייצוא מסתכם היום בכ-80% מתפוקת המפעלים ונדרשים מאמצים בלתי פוסקים כדי לשמר את סדרי הגודל הקיימים של הייצוא בממוצע שנתי בין 2.5 -3.5 מיליארד דולר למרות התנודות בשווקים כתוצאה מהאירועים בחלקי העולם השונים.
הם ציינו כי הייצוא הביטחוני הישראלי מהווה 10%-12% מכלל הייצוא הביטחוני העולמי. בן חנן אמר כי בראשית העשור הקודם הסתכם היצוא ב-1.7 מיליארד דולר, אולם עד סוף העשור הוא הכפיל עצמו ל-3.5 מיליארד דולר. 2002 הייתה שנת שיא, שבה עלה הייצוא ל-4 מיליארד דולר.
ירון אמר שמגמת משרד הביטחון היא להרחיב את הייצוא במציאת שווקים חדשים, כדי לשמור על רמת ההכנסה הקיימת, שבלעדיה לא ניתן יהיה להחזיק את תשתית התעשיות הביטחוניות בסדריה גודל הדרושים, כדי לספק את הצרכים השוטפים של צה"ל ומערכת הביטחון. הוא אמר כי שלכל ירידה בייצוא עלולה להיות משמעות קשה לגבי צה"ל והמדינה.
ירון הסביר כי מצוקת התקציב אילצה את צה"ל לצמצם את הזמנותיו מהתעשיות המקומיות, לאחר שבעבר היה הצבא הלקוח המרכזי והעיקרי, שרכש 80%-90% מתוצרתן. היום ירד הביקוש עד 20%-30%, אבל התעשיות חייבות להתקיים מאחר שהן מספקות בעיקר את צרכי מערכת הביטחון, בעיקר במוצרים ייחודיים פרי פיתוח מקומי, שאין להם שוק חלופי בחו"ל.
בן חנן הוסיף כי התעשיות הביטחוניות מתמקדות היום בהשגת חוזים להשבחת טנקים, מטוסים ומסוקים; וכן במכירת מטוסים ללא טייס, טילים נגד טנקים וטילי אוויר אוויר יחד עם מכשור ללוחמה אלקטרונית או מכשור אלקטרוני מתקדם כמו מכ"ם, בנוסף לכלי נשק ותחמושת קונבנציונלית. ייצוא זה מיועד בעיקר למדינות כמו טורקיה והמזרח הרחוק.
בשנתיים האחרונות גובר הייצוא גם לארה"ב, כשהמפעלים הישראליים משמשים בעיקר קבלני משנה לתעשיות האמריקניות. ייצוא כולל גם מכירת עודפי ציוד של צה"ל, שהכניסה השנה 125 מיליון דולר.
הייצוא מסתכם היום בכ-80% מתפוקת המפעלים ונדרשים מאמצים בלתי פוסקים כדי לשמר את סדרי הגודל הקיימים של הייצוא בממוצע שנתי בין 2.5 -3.5 מיליארד דולר למרות התנודות בשווקים כתוצאה מהאירועים בחלקי העולם השונים.
עשוי לעניין אותך
לאחר דיון במשרד רה"מ: הוחלט שישראל תימנע מסנקציות נגד טורקיה למרות משבר הטיסות
משרד החוץ: דיונים אינטנסיביים עם שלטונות תורכיה על מנת לחדש טיסות אל-על למדינה
טרנסכלל סחר פותחת שרות המכלות חדש מאיסטנבול לחיפה
אמש בועדת הכספים: האוצר מול המשתמשים בנמלים סביב נושא הרפורמה בתעריפים
ישי שורק, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-ירדן: יש למנוע את "סתימת" מעבר הגבול נהר הירדן כבר בקיץ הקרוב
על אף המתיחות: אולמרט יחתום הסכם מו"פ עם טורקיה