חברות ירדניות וישראליות לבג"ץ: להקפיא את יישום ההחלטה לאיסור ייבוא בשר דרך נמל עקבה

קיימת סכנה ממשית להמשך היחסים המסחריים בין ישראל למדינות ערב ולירדן בפרט, על רקע החלטת שר החקלאות ישראל כץ לאסור ייבוא בשר מאוסטרליה דרך נמל עקבה. כך טוענות שתי חברות, קינוז סנטר בע"מ והחברה הירדנית אלרוואד, בעתירה דחופה שהוגשה לבג"ץ, בבקשה להוציא צו ביניים שיקפיא את יישום ההחלטה, ובבקשה לצו על תנאי שיורה לשר החקלאות לנמק מדוע לא יבטל את החלטתו.

כץ החליט, בהמלצת מינהל השרותים הוטרינריים, בסוף חודש יולי, כי החל מה-1 באוגוסט אסור יהיה לייבא בעלי חיים לישראל ולשטחי הרשות הפלשתינית מאוסטרליה דרך נמל עקבה, אלא ניתן יהיה לייבא בקר וצאן רק דרך נמל אילת.

העותרות, חברות ירדניות וישראליות, טוענות כי מדובר בהחלטה המבוססת על שיקולים זרים ופסולים, שיוצרת אפליה כפולה בין החברות הישראליות לחברות הזרות.

העותרות טוענות כי בשל החרם הערבי המוטל בחלק ממדינות ערב, מדינות אלה אוסרות על אוניות המבקרות בנמלים הישראלים להיכנס לנמליהם, ולכן לא יוכלו אותן חברות המייבאות בשר לישראל להיכנס לנמל אילת במשך שנים רבות.

העותרות מציינות כי הייבוא נעשה באמצעות אוניות שיכולות להעמיס כ-100 ראשי צאן ו-15 אלף ראשי בקר בכל אוניה. השוק הישראלי (כולל הרשות הפלשתינית) קטן מלקלוט תכולת אונייה אחת, ולכן מגיעות אוניות אלה לנמלי עקבה, שם מנותבים בעלי החיים לשווקים השונים.

עוד מציינות העותרות, כי בשל ההיקף הקטן של השוק המקומי (ישראל והרשות), ובשל החרם הערבי, הן לא יוכלו להיכנס לנמל אילת, ואין כל אפשרות לייחד אוניה ספציפית לשוק קטן זה.

החלטת שר החקלאות, לטענתם, היא אפליה אסורה, כיוון שהיא מתירה לקבוצה ישראלית לייבא את הבקר והצאן, ומונעת מהעותרות לייבא את הבקר דרך נמל עקבה.

העותרות טוענות כי יש להצטער על החלטה זו, המעמידה את היחסים המסחריים המתפתחים שבין ישראל למדינות ערב בסכנה ממשית, תוך ניצול לא ראוי של סמכות והצגת טענות מדומות של פגיעה בבעלי חיים, כאשר המטרה העיקרית והאמיתית היא העדפה של שחקן ישראל בשוק ייבוא בעלי החיים.

העותרות טוענות כי החלטה זו, שהתקבלה באופן מפתיע וללא הודעה מוקדמת, תגרום לנזקים כספיים וכלכליים אדירים, ותביא להפרת התחייבויות כלפי המגדלים האוסטרלים והצרכנים המקומיים.