אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
דני קטריבס, סמנכ"ל לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר, אופטימי בנוגע לסיכויי ישראל להתקבל כחברה בארגון : "חברות בארגון פירושה מעבר לאטמוספירה אחרת"
ב-94' פנה שר החוץ דאז, שמעון פרס, ל-OECD, ארגון 30 המדינות המפותחות בעולם, והתעניין באפשרות צירופה של ישראל לארגון. בקרוב, 13 שנים לאחר הפנייה של פרס, יתחיל בארגון תהליך של קבלת החלטות בשורה של עניינים, בהם יעדי הארגון, מקומו והרכבו. התהליך עשוי להימשך שנתיים-שלוש. בירושלים מאמינים כי במהלכו תצורף ישראל כחברה מלאה לארגון.
סמנכ"ל לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר ויו"ר ועדת ההיגוי (הממשלתית) לצירופה של ישראל ל-OECD, דני קטריבס, אומר: "יש חשיבות רבה לקבלתנו לארגון בעולם הגלובלי של היום, עם סדר היום הכלכלי החדש. ההשלכות הן פנימה והחוצה. חברות ב-OECD תחייב אותנו להתנהג בהתאם לכללים, לסטנדרטים ולחשיבה הבינלאומיים. צירופנו לארגון ישנה את מעמדנו. נשתייך רשמית לחבורת המדינות המפותחות בעולם, על כל המשתמע מכך מבחינה כלכלית. קבלה של ישראל לארגון תביא לשינוי מבני עמוק במשק. נצטרך להפנים ולהטמיע נורמות התנהגות, סטנדרטים ופעילות כלכלית בינלאומית. במשך שנים נחשבה ישראל למדינה מתפתחת, ומעבר לרשימת המדינות המפותחות פירושו מעבר לאטמוספירה אחרת".
לדברי קטריבס, "שוק ההון הישראלי יהיה אחד המרוויחים הראשונים מהשינוי. בנקים להשקעות, קרנות פנסיה וגופים כלכליים אחרים, שעד כה לא התקרבו לישראל, יתחילו להשקיע כאן. לא פלא שהנגיד היוצא, דוד קליין, ראה בהצטרפות ל-OECD יעד חשוב. בעולם שבנוי על משפחות מדינות, אזורים כלכליים וגושי מטבע, גם אנחנו נשתייך ונהיה חלק מגוף גדול, חשוב וחזק. לחברות ב-OECD יהיו השלכות שבישראל לא כולם יאהבו, כמו קבלת הסטנדרטים הבינלאומיים בעניין הקניין הרוחני והלבנת הון".
באחרונה מחתימה ארה"ב את חברות הארגון על אמנה האוסרת על תשלומי שוחד לפקידים במוסדות ציבוריים וממשלתיים. בישראל, לא כל הבכירים שהעניין הובא לעיונם תמכו בחתימה.
ה-OECD יושב בפאריס. ב-94' פנה פרס לארגון, כשהוא נישא על כנפי תהליך השלום והאווירה החיובית בזירה הבינלאומית. בשעתו החמיצה ישראל הזדמנות להצטרף לארגון, שהתרחב באחרונה ב-95', מכיוון שלא הכירה אז בחשיבותו. ארה"ב דחפה ב-95' לקבלת מכסיקו ל-OECD; יפאן רצתה שדרום קוריאה תתקבל, ואילו האיחוד האירופי דחף לקבלת פולין, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה. כל המדינות האלה צורפו לארגון. הקריטריונים לקבלה לארגון היו תועלת הדדית לארגון ולמדינה שתתקבל לשורותיו, היכולת לתרום לארגון והתאמה מבחינת הערכים, כלומר המצטרפת החדשה נדרשת להיות מדינה דמוקרטית התומכת בכלכלת שוק.
ב-98' ביקרה משלחת של הארגון בישראל, ונפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. חברי המשלחת אמרו לנתניהו כי "אם אכן ישראל מעוניינת להצטרף לארגון עליה לפעול בצורה מסודרת, לשפר את התנהלותה מול ה-OECD ולפעול על פי הקודים והסטנדרטים הכלכליים הבינלאומיים".
"בעקבות הביקור", מספר קטריבס, "התחלנו להדק את הקשרים עם הארגון. ב-88' העלתי לדיון בוועדת המנכ"לים לעניינים כלכליים בינלאומיים, בראשות האוצר, את שאלת מקומה של ישראל בכלכלה העולמית ואת שאלת היחס ל-OECD. הוחלט להקים ועדת היגוי ממשלתית, בראשותי, לקידום צירופה של ישראל לארגון. בוועדה השתתפו משרדי האוצר, תמ"ת, משפטים, חוץ, מדע, איכות הסביבה ורה"מ.
"ב-2000 הניחה הוועדה על שולחן הממשלה מסמך הקובע כי הצטרפות ל-OECD היא יעד כלכלי של ישראל. באותה שנה, בישיבת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בוואשינגטון, נערכה פגישה חשובה בין אברהם שוחט, שר האוצר, ללארי סאמרס, שר האוצר האמריקאי. שוחט ביקש מסאמרס שארה"ב תעזור לישראל להיכנס ל-OECD, שכן הוא סבר כי צירוף ישראל ישנה את מעמדה בכלכלה הבינלאומית. שוחט סיפר לסאמרס כי משקיעים מוסדיים גדולים רבים, כולל בארה"ב, לא משקיעים במדינות שאינן חברות ב-OECD. סאמרס השתכנע, והבטיח כי אם הארגון יפתח את דלתותיו בפני מצטרפות חדשות, ארה"ב תדאג לכך שישראל תהיה הראשונה שתתקבל".
לדברי קטריבס, תמיכת ארה"ב בלבד לא יכולה להבטיח לישראל מקום ב-OECD, שכן מדינה חדשה מתקבלת לארגון בהסכמה כללית. בשנים האחרונות הגבירה ישראל את השתתפותה, כמשקיפה, בפעולות הארגון. ב-2002 החלו לדון ב-OECD על הרחבת הארגון. הוקמה ועדה, בראשות השגריר היפאני ל-OECD, כדי לקבוע את אסטרטגיית ההרחבה. במאי 2004 פירסמה הוועדה את מסקנותיה. במסקנות נקבע כי לפני שהארגון יורחב, יש לבצע רפורמות מבניות.
ישראל פועלת בשלושה מעגלים לצירופה לארגון: ראשית, היא משתתפת באורח פעיל, כמשקיפה, בוועדות הארגון. שנית, משרד החוץ פועל לשכנע מדינות שונות, החברות בארגון, לתמוך במועמדותה של ישראל. בפאריס מרכז את העניין הציר הכלכלי בשגרירות ישראל בצרפת. באחרונה התבקשו שגרירי ישראל בכל המדינות החברות בארגון לבדוק מה עמדת הממשלות המקומיות בסוגיית צירופה של ישראל. שרי החוץ והאוצר, סילבן שלום ובנימין נתניהו, חתמו על מכתב שנשלח לכל הממשלות החברות בארגון, המתאר את פעילות ישראל ב-OECD, ואשר מבקש את תמיכתן בצירופה של ישראל לארגון. אוסטרליה, אוסטריה, גרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה והולנד תומכות בישראל. שלישית, ישראל פועלת באופן משפטי כדי להתאים את התקנים בישראל לתקני ה-OECD.
