ועדת הכלכלה החלה לדון בהצעת החוק הממשלתית לענין היטלי סחר

ועדת הכלכלה בראשותו של מ”מ ח”כ דוד טל, החלה לדון הבוקר בהצעת החוק הממשלתית לעניין היטלי סחר בנוגע להיטל היצף והיטל משווה.

החוק המוצע קובע הוראות בדבר האמצעים שניתן לנקוט כנגד יבואן המייבא מוצרים, כשמחיר היצוא שלהם נמוך מהמחיר שבו הם נמכרים במדינת היצוא (יבוא בהיצף). כמו כן מדובר ביבואן המבקש לייבא טובין שלגביהם היצרן או יצואן במדינת הייצוא נהנה מהשתתפות כספית של הממשלה או של גוף ציבורי אחר (יבוא במחיר נתמך). ההיטלים האמורים יבחנו על ידי וועדה מייעצת לשר התמ”ת, כשהוועדה תורכב מנציגי האוצר והתמ”ת ומנציגי ציבור.

עו”ד דבי מילשטיין מהלשכה המשפטית במשרד התמ”ת ציינה כי ההיטלים יוטלו במקרים הללו אם כתוצאה מהיבוא במחיר היצף או נתמך עלול להיגרם נזק ממשי לענף יצרני בישראל. ”כוונתנו היא בסופו של דבר לאזן בין האינטרסים של היבואנים לבין התעשייה המקומית שמתלוננת על מחירי היצף”. בתמ”ת ציינו כי מטרתו העיקרית של החוק היא להתאים את הוראות החוק בישראל להתחייבויות המדינה הנובעות מחתימת הסכם ארגון הסחר העולמי (WTO). את ההחלטות על מינוי נציגי הוועדה והטלת ההיטל יתקבלו במשותף ע”י שר האוצר ושר התמ”ת.

מ”מ יו”ר הוועדה, ח”כ דוד טל, ציין כי החוק צריך לפשט תהליכים ולא לעכב החלטות שיגרמו נזק ליבואנים או ליצואנים. ”קצה נפשנו שכל הנושא צריך לעבור בין כמה שרים וכל שר מעכב מינויים מסיבות שונות. שרים שמנהלים בינהם מאבק פוליטי עלולים לעכב החלטות ובסופו של דבר לפגוע בישום החוק. כבר ראינו לא מעט מקרים בהם נגרם נזק עצום עקב אי מינוי דירקטורים ונציגים בגלל מלחמות היהודים הקטנות”.

יוסי שוסטק, מנכ”ל איגוד לשכות המסחר, ציין כי הצעת החוק מתעלמת מהסדרת נושא היטלי הביטחה המופיעים בהסכמי ארגון הסחר. מדובר בנקיטת אמצעים לזמן מוגבל כנגד היבוא - ע”י הטלת היטל או באופן אחר - כאשר יבוא מתחרה בכמויות מוגברות גורם (או מאיים לגרום) לנזק חמור לתעשייה המקומית של מוצר דומה או מתחרה-ישירות. ”לדעתנו, יש לקבוע כי סמכויות הממונה, הוועדה המייעצת ונהלי הגשת התלונות ועוד יחולו גם על היטלי הביטחה וזאת כדי שלא יווצר פתח במסגרתו לשר יתאפשר להטיל היטלים ללא מעורבות הוועדה המייעצת”.

יואל פלדשו, מנכ”ל חברת נשר מפעלי מלט, אמר כי הוא נאלץ לפטר עשרות עובדים עקב יבוא מלט במחירי היצף. הצורך של היצרן בארץ להוכיח את טענותיו יובילו להוצאות כספיות נכבדות. פלדשו גילה כי עד כה החברה השקיעה 4.5 מיליון שקלים רק על הוכחת טענותיה בדבר מכירת היצף.

שי יפתח, נציג אגף התקציבים, ציין כי מטרת החוק היא מצד אחד למנוע מחירי היצף אך לא למנוע תחרות. ”אסור לשכוח שחברת נשר היא מונופול בישראל. האקסיומה האומרת שתחרות מובילה למחיר נמוך צריכה להוות מטרה סופית. לעניין ההחלטה המשותפת של שרי האוצר והתמ”ת יוצרת את האיזון הדרוש ופישוט התהליכים בתוך הוועדה המייעצת.