התפקיד ההיסטורי של הסכם ה-QIZ הירדני–ישראלי–אמריקני כקטר כלכלי מגיע לידי סיום

כך עולה מסיכום הפעילות בין ישראל וירדן לשנת 2005, שערכה לשכת המסחר ישראל ירדן; עוד עולה מהדוח: ירידה מתונה ביצוא הישראלי לירדן וצמצום הפער במאזן הסחר; לשכת המסחר ישראל ירדן תקיים מפגש עסקים שנתי במעבר גבול נהר הירדן בסימן הסכם הצבירה מול  אירופה
 
לשכת המסחר ישראל ירדן בשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר תקיימנה ביום רביעי הקרוב 18/1 את מפגש העסקים השנתי במעבר גבול נהר הירדן. המפגש המתקיים זו השנה הרביעית כבר הפך למסורת, והוא מושך אליו כשלוש מאות אנשי עסקים מישראל, מירדן, וממדינות נוספות. במפגש ישתתפו שגרירי ארה"ב בשתי המדינות, שגריר האיחוד האירופאי בישראל, וכן נציגי ממשל בכירים מישראל ומירדן.
 
השנה יעסוק הכנס בדרכים לחזק את יחסי המסחר בתחומים קיימים ולפתח מסחר בתחומים חדשים. פאנל שלם בכנס יוקדש לבחינת ההשלכות של ההסכם המשולש החדש בין ישראל, ירדן לאיחוד האירופי, המאפשר צבירה משותפת לישראל ולירדן בייצוא לשוק האירופאי. בפאנל ישתתף הממונה על סחר מול ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית בנציבות האיחוד האירופי בבריסל, מר חייס ברנדז, אשר מגיע לאירוע במיוחד מבריסל.
 
יובל פיורקו, מנכ"ל הלשכה מוסיף: "בשנה האחרונה חלו שינויים במערכת הסכמי הסחר הבינ"ל. הסכם הקוויז כבר אינו ההסכם הבלעדי בין שתי המדינות, וכיום הוא הפך לחלק ממערכת רחבה יותר של הסכמים. שינויים אלה מחייבים את החברות ישראליות להיערך בהתאם. באופן ספציפי, הסכם הצבירה המשותפת מול אירופה הוא בעל פוטנציאל חשוב ליחסי הסחר בין שתי המדינות".
 
המפגש נערך בחסות משרד החוץ, חברת טרנסוורלד, חברת נמל חיפה, חברת כסלו וחברת נטפים.
 
פיורקו ציין בנוסף שלאחרונה סיימה לשכת המסחר ישראל ירדן לסכם את נתוני שנת 2005. אחד הנתונים המעניינים שמופיעים בדוח עוסק בכך שחלה התמתנות משמעותית בקצב הגידול של היצוא הירדני לארה"ב. עפ"י הסיכום לשנת 2005, בעשרת החודשים הראשונים של 2005, היצוא הירדני לארה"ב (עיקרו מוצרי הלבשה) המשיך לגדול, אם כי בקצב איטי הרבה יותר מכפי שהורגלנו בשנים קודמות. שיעור הגידול בתקןפה זאת, בהשוואה לעשרת החודשים הראשונים של 2004, היה 13%, בהשוואה לשיעורי גידול שנתיים של מעל 50% בשנים הקודמות.
 
עוד עולה שהתפקיד ההיסטורי של הסכם ה-QIZהירדני – ישראלי – אמריקני, כקטר המוביל את הצמיחה הכלכלית מוכוונת היצוא של ירדן, מגיע, ככל הנראה, לידי סיום. בלשכה ציינו שהסכם ה- QIZמשתלב במערכת רחבה הרבה יותר של הסכמי סחר ושל כלים אחרים לעידוד היצוא והסחר הבינלאומי של ירדן, אשר התפתחו בשנים האחרונות, ובראשם הסכם ה-FTAעם ארה"ב. מערכת הסכמים זאת אמורה להביא להמשך ההתרחבות היצוא הירדני על בסיס רחב הרבה יותר, הן מבחינת המיגוון של תעשיות היצוא (מעבר לתעשיית הטקסטיל וההלבשה), והן מבחינת שווקי היעד של היצוא הירדני.
 
נתון נוסף הוא הירידה מתונה ביצוא הישראלי לירדן, כתוצאה ממעבר חלקי של יצואני הלבשה ירדניים ממסגרת ה- QIZלמסגרת הסכם ה- FTAהירדני – אמריקני. במקביל, מצטברות אינדיקציות להרחבת הסחר הישראלי – ירדני בתחומים אחרים.
 
נתון מעניין נוסף שעולה מהדוח המסכם את 2005 הוא גידול ביצוא הירדני לישראל וצמצום הפער במאזן הסחר
 
בהקשר לצד התחבורתי עולה שבשנת 2005 נרשמה, לראשונה, ירידה בתנועת הסחורות במעבר גבול נהר הירדן. סך שווי הסחורות אשר עברו המעבר הגבול ירד ב- 7% לעומת שנת 2004. זאת בהשווואה לעליה מהירה מאוד בארבע השנים הקודמות (ממוצע שנתי של כ- 50%). הגורם העיקרי לירידה – הסטת מטעני יצוא ירדניים לעקבה, על רקע השביתות והעיצומים בנמלי ישראל בחצי השני של 2004.למרות זאת, כיוון שכל החלופות התחבורתיות האחרות עבור היצוא הירדני למערב (לרבות נמל עקבה) יקרות בהרבה מהחלופה הישראלית, אפשר לצפות כי עם חידוש הפעילות היציבה והסדירה של נמלי ישראל, יהיה ניתן לתקן נזק זה. יתר על כן, המכלול הרחב יותר של צרכי סחר החוץ וסחר הטרנזיט של ירדן צפוי להביא לחידוש קצבי הגידול הגבוהים בתנועת הסחורות הירדנית דרך ישראל.
 
נקודות נוספות המצויינות בדוח:
- המשך הזינוק בסחר החוץ הירדני (בעיקר עקב הגידול המהיר של היבוא): גידול של 25%, בשנת 2005, בהמשך לגידול של 38% בשנת 2004. ההיקף הכולל של סחר החוץ הירדני צפוי להגיע, בסיכום שנת 2005, לסדר גודל של 15 מיליארד דולר.
 
- הגידול ביצוא הואט משמעותית, כתוצאה מהאטת הגידול ביצוא לארה"ב ומבלימת הגידול ביצוא לעיראק. היצוא לארצות ערב האחרות, לעומת זאת, המשיך לגדול בקצב גבוה.
 
- בשנת 2005 נמשכה הצמיחה הכלכלית ההמהירה – בין 7% - 8% ריאלית, בהמשך לצמיחה ריאלית של 7% בשנת 2004.
 
- עליית המדרגה בצמיחה הכלכלית הביאה לעלייה ניכרת בתוצר לנפש הנאמד, לשנת 2005, בכ- 2,300 דולר, בהשווואה ל- 1,700 דולר לנפש לפני חמש שנים.