התמ"ת במהלך לגיבוש מדיניות רחבה בתחום הסחר בשירותים

המשנה למנכ"ל משרד התמ"ת וראש מינהל סחר חוץ: "מטרת העבודה הינה למפות את יכולות ישראל בתחום סחר החוץ בשירותים, בין אם מדובר ביצוא שירותים, או השקעות בתחום השירותים בישראל"


00:00 ,30.04.2008 מאת: מערכת פורט2פורט

המשנה למנכ"ל משרד התמ"ת וראש מינהל סחר חוץ: "מטרת העבודה הינה למפות את יכולות ישראל בתחום סחר החוץ בשירותים, בין אם מדובר ביצוא שירותים, או השקעות בתחום השירותים בישראל"
 
בועז הירש, משנה למנכ"ל משרד התמ"ת וראש מינהל סחר חוץ, מסר כי במסגרת גיבוש מדיניות סחר החוץ של ישראל, עליה מופקד מינהל סחר חוץ, ישנה היערכות ומיקוד רב בתהליכים המתחוללים כחלק מהגלובליזציה, וחשיבה על הצעדים אשר על ישראל לנקוט כדי להשתלב בתהליך ולצמצם את הפגיעה בסחר החוץ של ישראל.
 
כדוגמא לכך, ציין ראש מינהל סחר חוץ את קבוצת מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), אשר בעקבות הגלובליזציה והשינויים במערך הסחר והכלכלה העולמית, מסתמנות כמדינות אשר  צפויות להיות מרכז הכלכלה העולמית עד מחצית המאה. מדיניות סחר החוץ שלנו, אומר ראש מינהל סחר חוץ, מתמקדת במטרה לחדור לשווקים אלו, וציין כדוגמה את הסכם הסחר של ישראל עם המרקוסור שנחתם על ידי סגן רה"מ ושר התמ"ת, אלי ישי, בחודש דצמבר האחרון - וכן את המגעים בין ישראל והודו לשם פתיחת דיונים על הסכם סחר חופשי. 
 
ממינהל סחר חוץ בתמ"ת נמסר כי עליית מדינות ה-BRIC, טומנת בחובה שינויים נוספים, המחייבים היערכות אשר איננה רק התמקדות בחדירה לשווקים, אלא היערכות אשר תיתן מענה לדוגמא, לשינויים בתחום התעסוקה, הנפגע כתוצאה ממעבר מגזרים יצרניים - תעשייתיים למדינות אסיה.
 
במינהל סחר חוץ מציינים כי שינויים אלו מחייבים התאמות הן ברמת התשתית והן ברמת מערך הכלים אשר המשרד מעמיד לרשות התעשייה, כדי שאלו יהיו רלוונטיים לשינויים המתחוללים. לדברי בועז הירש, הסקר אשר הוזמן מחברת דלויט, הינו אחת מעבודות הייעוץ הרחבות אשר משרד התמ"ת הזמין. הגדרת מטרות העבודה נעשתה תוך התייעצות עם אגף תקציבים, המועצה הכלכלית חברתית במשרד רה"מ ונציגים מהסקטור הפרטי והאקדמיה.
 
בועז הירש מציין כי מטרת העבודה הינה למפות את יכולות ישראל בתחום סחר החוץ בשירותים, בין אם מדובר ביצוא שירותים, או השקעות בתחום השירותים בישראל. עבודה רבה כבר נעשית בנושא, אך לא נעשתה עד כה עבודה בהיקף כה רחב ומפורט אשר מטרתה היא הגדרת היתרונות היחסיים של ישראל, הפוטנציאל הטמון בהם (מבחינת היקפי סחר ותעסוקה) מידת התחרותיות למול מתחרים מחו"ל, והיקף ההשקעות והכלים הנדרשים לפיתוח ענפים בסקטור זה- כמו גם, האם קיימים כשלי שוק, ומה צריכה להיות הפעילות הממשלתית הנדרשת.
 
עבודה רחבה זאת, אומר ראש המינהל סחר חוץ, תאפשר לנו לגבש מדיניות מקיפה, אשר תכלול התייחסות ליעדי העל של משרד התמ"ת, אשר הינם פיתוח הפריפריה והגברת התחרותיות של כלכלת ישראל.
 
עוד הוסיף בועז הירש, כי משרד התמ"ת מייחס חשיבות רבה לנושא השירותים וזאת כיוון שמדובר במנוע צמיחה והגברת תעסוקה, בעיקר באזורי פריפריה ובקרב אוכלוסיות שהשתתפותן בכוח העבודה נמוכה יחסית, כאשר הדגש איננו בהכרח על השקעות הון, כי אם על השקעות בהון האנושי. 
  
לדברי ראש מינהל סחר חוץ, כבר היום נעשות על ידי מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת פעולות רבות בתחום השירותים, כגון פתיחת מו"מ להסכם סחר חופשי בשירותים עם הא"א וכן פעילויות קידום יצוא כגון אירועי קידום בחו"ל של outsourcing  וקידום תחום העיצוב הנעשות בשת"פ עם מכון היצוא. אך המטרה כאן אומר הירש הינה לייצר תשתית עובדתית ומחקרית לתוכנית פעילות רחבה, מוסדרת למספר שנים, אשר במסגרתה יפעלו כל הגופים הרלוונטיים.
 
לפי נתוני ארגון הסחר העולמי (WTO) לשנת 2006, ישראל ניצבת במקום ה-18 בעולם בייצוא שירותים (כאשר הא"א נחשב כמדינה אחת), לעומת המקום ה-32 בייצוא סחורות. במקביל, ישראל ניצבת במקום ה-22 בייבוא שירותים ובמקום ה-  27 בייבוא סחורות.
 
בשנת 2006 ייצאה ישראל שירותים שונים (לא כולל שירותי תיירות ושירותי תחבורה) בערך של כ-12.7 מיליארד דולר, מתוכם כ-4 מיליארד בענף שירותי המחשב וכ-2 מיליארד בשירותי מו"פ, לעומת כ-13.5 מיליארד דולר ייצוא שירותים בשנת 2007.
 
בשנת 2006 ייבאה ישראל שירותים בערך של כ-6.5 מיליארד דולר במגוון שירותים, בשנת 2007 ייבאה שירותים בערך של כ- 8.4 מיליארד דולר.