מעגלי אבטחה פיזיים

מה הן הדרכים למנוע מפורצים לחדור לתוך בית העסק, ולחלופין, איך ניתן למזער עד כמה שאפשר את ההפסד במקרה שהפריצה הצליחה?


00:00 ,07.04.2013 מאת: מאת רונן צירין

כתבה שפורסמה באתר הצרפתי www.lematin.ch סיפרה על פריצה שאירעה באחד הלילות של חודש מרץ למחסן יינות ושתייה החריפה של משווק בחבל שמפיין שבצרפת, ממנו גנבו כ-4,000 בקבוקי שמפניה ממותג יוקרתי ומבוקש. הנזק הוערך בכ-300 אלף אירו.

על מנת להוביל את השלל, השתמשו הפורצים בשני וואנים שמצאו במבנה. בנוסף, הם גנבו כ-16 אלף תוויות (Labels) של המותגים, כנראה במטרה למכור משקאות מזויפים בעתיד. הגנבים השתמשו בסבון כלים ובדאודורנטים כדי להסיר עקבות DNA וטביעות אצבע.

ניתן היה להקטין את הנזק כתוצאה מהפריצה, אילו נקט המשווק במספר אמצעים פיזיים, שתפקידם לעכב ולהקטין את הנזק, או אף למנוע אותו בכלל. בדרך כלל, נהוג שמפעל הממפה את הסיכונים הפליליים ייבנה מערך שתפקידו לעכב את מי שמעוניין לפרוץ ולגנוב. בד בבד, מוזמנים כוחות התערבות כדי למנוע את הנזק.

בנייה של מערך יושתת על מעגלי מניעה, כגון גדר היקפית, שער, אמצעים אלקטרונים, שומרים וכלבים, שנועדו להרתיע את העבריינים ולהתריע התרעה ראשונית עם החדירה הראשונה למעגל החיצוני.

במעגל השני נהוג להקים, בנוסף לאמצעים האלקטרוניים, גם מכשולים פיזיים, שייקשו על כניסה ו/או יציאה של רכב. בין אמצעים אלה ניתן כדוגמא דוקרנים ובטונדות, שתפקידם למנוע התנגשות של רכב באחד מדלתות המבנה.

במעגל השלישי מומלץ שקיר המבנה עצמו יהיה בנוי מחומרים המעכבים פריצה, כגון בטון או פלטות פלדה.

המעגל הרביעי הוא המחסן עצמו, הממוגן באמצעים טכנולוגיים; בין אם מדובר באמצעים פאסיביים, כמו מערכת אזעקה, או מצלמות, ובין אם מדובר באמצעים אקטיביים, כמו מיסוך עשן, שמקשה על הפורצים להתמצא בתוך המחסן.

במעגל החמישי מומלץ על "מחסן בתוך מחסן" מוגן יותר, מעין "חדר אוצר", שנועד לשמור על מוצרים יקרי ערך במיוחד וגם הוא מוגן באמצעים טכנולוגיים ופיזיים.

בנוסף, ברוב הפריצות נוהגים העבריינים לעשות שימוש במלגזות וכלי רכב אחרים, שהושארו על ידי החברה בתוך המחסן. במקרה שכזה, חשובה נעילה איכותית של כלי הרכב ומניעת היכולת להניע אותו בקלות, לעשות בו שימוש כאחד מכלי הפריצה ולהפוך את העמסת הטובין בתוך המפעל והובלתו החוצה לקלה ופשוטה.

הקמת המערך חשובה לא פחות מניהולו השוטף: ניהול אזעקות ואזעקות שווא, צפייה במצלמות, הקפדה על נעילות, תרגול של שותפים למערך, כמו חברות שמירה, מוקד ומשטרה, כך שבעצם, מרגע ההתרעה הראשונית ועד הגעת העבריינים ל"חדר האוצר", יחלוף מספיק זמן כדי שכוחות ההתערבות יגיעו ויעצרו את הפעולה לפני שנגרם נזק, או יקטינו את הנזק, במקרה שבו הגעת הכוחות היתה מאוחרת והגנבים הצליחו להגיע לאוצר.

הניסיון מלמד, שפורצים מיומנים זקוקים לדקות בודדות בין התחלת הפעילות לסיומה אם הם עשו עבודת הכנה טובה, ולכן בניית המעגלים וניהולם, כמו גם ניהול נחוש של ההתרעות שהן תולדה של הכנות הפורצים, הינו כלי רב חשיבות במניעה. כמובן שיש חשיבות מכרעת לסוג הסחורה, שוויה, סחירותה, מיקום האתר (מרכז העיר, או כפר מרוחק), ומרחק כוחות ההתערבות מהאתר עצמו.

אין זה המקום להרחיב על שיתוף פעולה שעשוי להתקבל מתוך החברה; בין אם מדובר בספק שמכיר את האתר ובין אם בעובד לא ישר. הדרכים להתמודד גם במקרה הזה הן רבות ומגוונות.

ניהול נכון של תוויות המוצרים הן בהיבטים הלוגיסטיים והן בהיבט של הטמעת סימנים מיוחדים חשוב מאין כמותו ויש מתודולוגיות רבות גם בנושא הזה.

רונן צירין הוא מנכ"ל חברת רנ-אפ גרופ, המתמחה בניהול סיכוני פשיעה בארגונים עסקיים ומתן פתרונות לנטרולם.