הסערה שמאסק מעורר בשוק העבודה - האם ישראל תצוף או תשחה נגד הזרם?

השבוע, אילון מאסק חשף את הצעד הראשון שהוא מתכוון לנקוט בתפקידו החדש כראש ״המשרד ליעילות ממשלתית״ בממשל טראמפ: ביטול העבודה מרחוק. מאסק מעוניין להחזיר את כל עובדי הממשל הפדרלי - כ-2.2 מיליון במספרם - ואת עובדי הרשויות המקומיות והמדינות בארצות הברית למודל של חמישה ימי עבודה מהמשרד.

אם התכנית הזו תיושם, מדובר במהלך שעשוי לחולל שינוי דרמטי בכלכלה האמריקאית ולהשפיע גם על השוק הגלובלי, כולל בישראל. הרי החברות האמריקאיות הגדולות עשויות לאמץ את המהלך הזה ולהשפיע על סניפיהן ברחבי העולם, כולל המשרדים המקומיים שלהן בישראל. עם הזמן, ייתכן שכל השוק הישראלי ״יתיישר״ לפי הגישה החדשה הזו, כפי שקורה לעיתים קרובות עם מגמות שמגיעות מארצות הברית.

מגמה עולמית או הזדמנות למעסיקים חכמים?

בקרב ענקיות הטכנולוגיה כבר נשמעות קריאות לחזרה לעבודה מהמשרד. אמזון, לדוגמה, אותתה לעובדיה על כוונתה לחזור למודל של עבודה משרדית, וחברות נוספות הביעו עמדות דומות. אך כאן טמונה ההזדמנות: דווקא כשהשוק העולמי פונה לכיוון אחיד, מעסיקים חכמים יכולים לבלוט וליצור יתרון תחרותי משמעותי באמצעות שמירה על גמישות תעסוקתית.

אז מהם היתרונות של שמירה על עבודה היברידית או מרחוק?

יתרון בגיוס טאלנטים – מועמדים איכותיים מעדיפים גמישות במקום העבודה.

שימור עובדים מצוינים – איזון בין עבודה לחיים פרטיים הוא ערך שמוערך במיוחד בקרב עובדים מוכשרים.

מיתוג מעסיק חזק – חברות שמאמצות גישה חדשנית נתפסות כמתקדמות ומושכות עובדים איכותיים.

חיסכון בעלויות נדל״ן ותפעול – פחות משרדים פירושם פחות הוצאות.

האם עבודה מהמשרד באמת משפרת פרודוקטיביות?

אחד הטיעונים המרכזיים של מאסק הוא שהעבודה מרחוק היא ״פריבילגיה מימי הקורונה״ וכי חזרה למשרד תעלה את רמת התפוקה. אבל האם זה באמת נכון? מחקרים רבים מראים כי עבודה מרחוק לא רק שאינה פוגעת בתפוקה, אלא לעיתים אף משפרת אותה. עובדים שחוסכים את זמני הנסיעה למשרד ומשתמשים בטכנולוגיות מודרניות לתקשורת ולניהול זמן, מצליחים לעיתים לעבוד בצורה יעילה יותר, ממוקדת יותר ועם פחות הסחות דעת.

בנוסף, החיסכון בזמני הנסיעה, בדלק ובהוצאות על נדל״ן יכול להיות מושקע בשיפור איכות המוצרים והשירותים או בפיתוח עובדים.

איך חברות יכולות להוביל שינוי?

במקום להיכנע ללחץ השוק ולפעול לפי ״ככה כולם עושים״, מעסיקים יכולים לנצל את המגמה הזו כדי להוביל גישה אחרת – כזו שמתמקדת במדידת תפוקות ולא בכמות שעות שהעובדים מבזבזים בפקקים. בין אם מדובר במדיניות היברידית או בעבודה מרחוק מלאה, חברות שמאמצות גמישות מבוססת מדדים יכולות להבטיח לעצמן כוח עבודה מרוצה ופרודוקטיבי יותר, לצד עלויות נמוכות יותר.

האם ישראל תלך אחרי העדר או תוביל?

המגמה שמאסק מנסה להוביל בארצות הברית מציבה בפני השוק הישראלי אתגר משמעותי. האם נבחר ללכת בעקבותיה ולחזור לעבודה מהמשרד כחלק מהזרם הגלובלי, או שנאמץ גישה ייחודית שתשלב את היתרונות של עבודה היברידית עם תפיסה חדשנית של מדידת ביצועים? למעשה, המעסיקים החכמים כבר יודעים את התשובה. במציאות שבה עובדים מעריכים גמישות ואיזון, הבחירה בדרך שונה עשויה לא רק לחזק את שימור העובדים, אלא גם למתג את ישראל כמדינה שמובילה בשוק העבודה הגלובלי.

לבנת קיזנר היא מומחית לגיוס בכירים המלווה דירקטוריונים, מנכ״לים והנהלות בכירות באיתור המועמדים הכי מדויקים עבורם לתפקידים בכירים במגוון גדול של תעשיות בארץ ובעולם. במקביל, משמשת דירקטורית בתעשיידע. בעברה כיהנה כמנכ״לית המכללה העסקית, מנכ״לית קבוצת מכללות תפנית-פאר וסמנכ״לית שירותים עסקיים באיגוד לשכות המסחר. דוא״ל [email protected]   נייד 052-3421616