הצעת חוק: עונש המקסימום על גניבות חקלאיות יוכפל לשבע שנים

על פי ההצעה כל אדם שיחזיק או ישנע תוצרת חקלאית ללא אישורים ותעודות יחשב כמי שידע שהוא מחזיק רכוש גנוב
 
הצעת חוק למאבק בגניבות חקלאיות הונחה על שולחן הכנסת. הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת דוד רותם (ישראל ביתנו), שי חרמש (קדימה) ואורית נוקד (עבודה) בסיוע מקצועי של התאחדות חקלאי ישראל. על ההצעה חתמו בסך הכל 31 חברי כנסת והיא הועברה לועדת השרים לחקיקה לקביעת עמדת הממשלה ביחס אליה.
 
על פי הצעת החוק יוכפל העונש המקסימלי על פשיעה חקלאית לשבע שנים, במקום שלוש עד ארבע שנים כיום. הצעת החוק יוצרת הגדרה רחבה שלא היתה קיימת עד כה בחוק העונשין לגבי פשיעה חקלאית כולל גניבת ציוד חקלאי, בעלי חיים, יבול חקלאי על מנת ליחד את הפשיעה החקלאית מהפשיעה הרגילה. כן מטפלת הצעת החוק בהשחתת שדות חקלאיים, חממות וציוד על מנת להתיש את כוחו של החקלאי ולגרום לו להפסיק את עיסוקו – תופעה שמתרחשת באזורים רבים בארץ.
 
ההצעה מחמירה את הטיפול במסייעים לגנבים, שמהווים נדבך מרכזי במנגנון המאפשר את הגניבות החקלאיות. על פי ההצעה כל אדם שמחזיק או משנע תוצרת חקלאית ללא האישורים או התעודות הנדרשות מטעם הרשויות המוסמכות יחשב כמי שידע שהוא מחזיק רכוש גנוב. חקיקה זו תשים קץ למצב שבו מחזיקי רכוש גנוב "מתממים" לאחר תפיסתם.
 
עוד קובעת הצעת החוק שבתי משפט יוסמכו לפסוק לחקלאים שפגעו פיצויים ללא הערכת נזק. כיום, נדרש החקלאי להוכיח את הנזק שנגרם לו בהליך ממושך ומתיש שמעכב את ההליך הפלילי כולו. פסיקת הפיצויים תהיה כלי הרתעה נוסף בפני החקלאים.
 
הצעת החוק הוכנה לאחר עבודת מטה של יוסטה בלייר, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ועו"ד עידן אבוהב, שמעניק יעוץ משפטי להתאחדות בנושא ההתמודדות עם גניבות חקלאיות ובהתיעצות עם מזכירי ארגוני המגדלים. במסגרת עבודת ההכנה אותרו נקודות התורפה בחקיקה הקיימת שאינן מאפשרות למערכת החוק להתמודד כראוי עם מכת הגניבות.