הממשלה אישרה את הצעת אהוד אולמרט בנושא בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים

אולמרט: פתיחת שוק בדיקות התקינה ביבוא לתחרות בשלב זה, ללא מציאת מנגנונים שיאפשרו בקרה ופיקוח, איננה ראויה ואף מסוכנת ; אוריאל לין: המונופול של מכון התקנים גורם ליצירת עיוותים במערכות המחירים במשק


00:00 ,04.04.2004 מאת: מערכת פורט2פורט
אולמרט: פתיחת שוק בדיקות התקינה ביבוא לתחרות בשלב זה, ללא מציאת מנגנונים שיאפשרו בקרה ופיקוח, איננה ראויה ואף מסוכנת ; אוריאל לין: המונופול של מכון התקנים גורם ליצירת עיוותים במערכות המחירים במשק

הממשלה אישרה היום את הצעתו של מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט בנושא בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים.

השר אולמרט ציין כי פתיחת שוק בדיקות התקינה ביבוא לתחרות בשלב זה, ללא מציאת מנגנונים שיאפשרו בקרה ופיקוח, איננה ראויה ואף מסוכנת ועל כן הציע לממשלה לאמץ את מסקנות ועדת דויטש, ולבחון את אפשרות פתיחת השוק לתחרות בכפוף למציאת פתרונות ראויים לבעיות שהעלתה הועדה בנושא האכיפה והפיקוח בתחום זה.

בהמשך להחלטת הממשלה מיום 27.1.02 בדבר הקמת ועדה מקצועית שתבחן את נושא בדיקות התקינה של טובין מיובאים, הציע השר אולמרט לאמץ את המלצות הועדה כפי שפורטו בדו"ח הועדה לבחינת בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים. דהיינו לפעול להקלה בבדיקות התקינה ביבוא, בכפוף להגברת רמת האכיפה. בין היתר באמצעות קביעת מדרג של ארבע רמות בדיקה ביבוא לקבוצות טובין: לפי רמת הסיכון שבהן והשפעתן על איכות הסביבה; יצירת מנגנונים מקילים של מסלול ירוק ביבוא; הרחבת ההכרה בבדיקות הנעשות בחו"ל באמצעות הסכמי הכרה הדדיים.

המלצה נוספת של הועדה, אשר שר התמ"ת הציע לאמץ, היא להותיר בשלב זה את מכון התקנים הישראלי, לצד הגופים המוסמכים מטעם שרים אחרים ליתן אישורים, כל אחד בתחומו.

הועדה מצאה כי אין מקום לפתיחת תחום בדיקות ההתאמה לתקן של טובין מיובאים למעבדות נוספות. בין החששות שנמנו פורט כי בהתקיים תחרות בין מספר גורמים המורשים לקבוע איכות כאשר הבדיקה נעשית מתוקף קשר מסחרי בין הבודק לנבדק, עלולים להיווצר ניגוד בין האינטרס הציבורי, שבקיומה של הבדיקה באופן מדוקדק, לבין האינטרס המסחרי בהתקשרות בין הבודק לנבדק והניזוקים העיקריים במקרה כזה יהיו איכות הבדיקה והאינטרס הציבורי.

עפ"י הועדה, אישור מעבדות פרטיות שיפעלו בנושאים הנוגעים להגנת הציבור אינו יעיל בלי מערך ענישה מרתיע, מערכת פיקוח ומערכת בקרה שיאזנו את השיקולים הכלכליים, ויקחו בחשבון שיקולים רבים, וביניהם:

- בדיקות אישור דגם הינן בדיקות מורכבות הדורשות מעורבות של עבודות בתחומים שונים. כיום מכון התקנים הוא היחיד שמשלב בתוכו מעבדות בתחומי הנדסה שונים.

- מעבדות פרטיות מנועות מלדווח למשרד התמ"ת על תוצאות בדיקה שליליות ועל שחרור על תנאי כאשר ניתן לתקן מוצרים, בשל סודיות הבדיקות. לשם כך יש להעסיק עובדים במשרד התמ"ת שיעקבו אחר הדיווח.

- כדי לפתוח את הבדיקות למעבדות נוספות יש להקים גוף מפקח ומתאם שיבדוק את הרישומים של המעבדות השונות, כך שיבואן שלא קיבל אישור מעבדה אחת לא יוכל לפנות למעבדה אחרת לקבלת האישור המבוקש.


אוריאל לין: המונופול של מכון התקנים גורם ליצירת עיוותים במערכות המחירים במשק

כבר בחודש מרץ התריע עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי הת"מת יביא לממשלה הצעת החלטה להותיר את מכון התקנים כגוף היחיד לביצוע בדיקות תקן בייבוא. לין פנה אז לשר האוצר ולחברי ועדת השרים לענייני ממשלה ואמר כי "מכון התקנים הישראלי מהוה כיום החסם הכמעט יחידי בייבוא, המונע את השלמת התהליך החיובי של חשיפת המשק לתחרות אמיתית. חסם זה בא לידי ביטוי באמצעות נהלי בדיקה מפלים, באמצעות תעריפים גבוהים ומופרזים ובאמצעות דרישות ונהלים ביורוקרטיים מכבידים. מדובר בהצעה קוטבית למדיניות הממשלה וסותרת מגמת ההשתלבות באירופה הרחבה".

"במציאות הקיימת, המונופול של מכון התקנים גורם לבזבוז מט"ח, לייקור עלויות וכתוצאה מכך מוצרים, ליצירת עיוותים במערכות המחירים במשק, לשמירת מעמדם המונופוליסטי של יצרנים לא מעטים, לפגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל ולפגיעה ברווחת הצרכנים" מסכם לין.
עו"ד לין ציין בשבועות האחרונים את גישתו הנחרצת של איגוד לשכות המסחר בצורך לפתוח את בדיקות התקן בייבוא לתחרות.