הושק תהליך הצטרפותה של ישראל לארגון ה- OECD

הצטרפות לארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD) הוגדרה כמטרה אסטרטגית לישראל. שר האוצר בר – און: "תחילתו של התהליך היום מהווה אבן דרך חשובה המסמלת את ההכרה הבינלאומית בחוסנו של המשק הישראלי ומציב את ישראל בשורה אחת עם הכלכלות המתקדמות בעולם"
 
שר האוצר, רוני בר –און, נפגש הבוקר עם משלחת ההרחבה של ה-OECDבראשותה של סגנית המזכ"ל, הגב' תלמה אסקי. משלחת ההרחבה הגיעה לישראל להשקת תהליך ההצטרפות של ישראל לארגון ה – OECD.
 
בביקורה בארץ תיפגש המשלחת עם שר האוצר, רוני בר-און, שר המשפטים, הפרופ' דניאל פרידמן, נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג. כמו כן, ייפגשו אנשי המשלחת עם בכירי משרדי האוצר, המשפטים, בנק ישראל, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש ונציגי הארגונים הכלכליים.
 
בנוסף, ייפגשו נציגי המשלחת עם גורמים במשרד החוץ לצורך ליבון הסוגיות המדיניות  הכרוכות בהצטרפות ישראל לארגון.
 
המשלחת תערוך סדנת הכנה לצוותי העבודה לקראת העבודה המקצועית מול ועדות הארגון ותקיים מספר דיונים מקצועיים בנושאים הרלוונטיים לקידום הצטרפותה של ישראל לארגון.
 
 
ההצטרפות - מטרה אסטרטגית לישראל
 
הצטרפות  לארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD) הוגדרה כמטרה אסטרטגית לישראל. במשך כעשור פעלו משרדי הממשלה ורשויותיה לקדם מטרה זו. במאי 2007, לאחר תקופה ארוכה של מאמצים במישור הפוליטי והמקצועי, החליטה מועצת הארגון להזמין את ישראל (ביחד עם רוסיה, צ'לה, סלובניה ואסטוניה) להתחיל בתהליך ההצטרפות.
 
בחודש נובמבר האחרון פרסם הארגון את "מפת הדרכים", מתווה תהליך הצטרפותה של ישראל לארגון. בהתאם למתווה זה, בשנה הקרובה יבקרו בארץ נציגי הועדות המקצועיות של הארגון ויערכו סקירה ובחינה מפורטת של התאמת החקיקה והפרקטיקה הנהוגים בישראל - לסטנדרטים שקבע הארגון.
 
לצורך כך מינתה הממשלה צוות היגוי בין-משרדי בראשות ראש האגף הבינלאומי במשרד האוצר, עודד ברוק,  והוקמו 15 צוותים מקצועיים בין-משרדיים אשר יעבדו מול ועדות  ה-OECD על מנת להשלים את תהליך בחינת ההתאמה וגיבוש המחויבויות מול הארגון כפי שצוין במפת הדרכים להצטרפות. ברוק ציין כי ההכנה לקראת ההצטרפות ישראל ל-OECD יוצרת הזדמנות לגיבוש מדיניות ארוכת טווח במגוון נושאים בהם מטפל הארגון על ידי שיתוף פעולה של משרדי הממשלה, רשויותיה וגופים מהמגזר העסקי, "מדובר בתהליך מקצועי ומורכב המחייב התגייסות של כלל משרדי הממשלה ורשויותיה. נעשה כל שנדרש על מנת שתהליך ההצטרפות יהיה קצר ויעיל".
 
 
היתרונות בהצטרפות ל- OECD
 
ההצטרפות של ישראל ל- OECDטומנת בחובה יתרונות רבים. כך למשל, היא תסייע במשיכת משקיעים זרים, שסומכים על "חותמת האיכות" שמעניק הארגון והיא גם תביא להוזלת גיוסי הון של ישראל – המתבטאת בדירוג אשראי גבוה יותר. בנוסף, ההשתייכות ל- OECD תביא לשותפות מלאה בגיבוש סטנדרטים בינ"ל, בסיוע בגיבוש רפורמות כלכליות פנימיות ובהטמעת מתודולוגיה של חשיבות השוואתית. ולבסוף, היא תתן לישראל את מעמד ההשתייכות למועדון יוקרתי, שמחזק את מעמדה של ישראל בפורומים הכלכליים החשובים בעולם.
 
ישראל, מנגד, תתרום למדינות החברות בארגון מנסיונה ומהמומחיות שלה בתחומים מסויימים. כך למשך, ישראל תסייע בפיתוח מתודולוגיה השוואתית בינ"ל אודות נתונים סטטיסטיים על מו"פ ותציע יישומים ופיתוחים חדשים בניצול אנרגיה סולרית. בנוסף, ישראל היא מדינה מובילה במחקרי טכנולוגית תקשורת ומידע ובתחומים נוספים.

יש לציין שבשבוע שעבר קיים איגוד לשכות המסחר יום עיון  בנושא הצטרפות ישראל ל- OECD, במסגרתו הציג עודד ברוק, את תהליך ההצטרפות והמשמעויות שלו. את יום העיון הנחה מר שלמה שרון- יו"ר ארגון המשלחים הישראלי
 
 
השר בר-און: תחילת תהליך ההצטרפות – אבן דרך חשובה
 
שר האוצר בירך הבוקר את חברי המשלחת ואמר כי "תחילתו של התהליך היום מהווה אבן דרך חשובה המסמלת את ההכרה הבינלאומית בחוסנו של המשק הישראלי ואת מקומה של ישראל בשורה אחת עם הכלכלות המתקדמות בעולם. חברות ב-OECD מהווה מסר חד משמעי למשקיעים ופעילים כלכליים ופיננסיים בארץ ובעולם המדגיש את מחויבותה ארוכת הטווח של ממשלת ישראל לאימוץ ושמירה על הסטנדרטים הבינלאומיים המתקדמים ביותר בתחומי הכלכלה והפיננסים, הגנת הסביבה, מדע וטכנולוגיה ועוד".
 
שר האוצר רוני בר-און ציין כי "זהו הישג נוסף למשק הישראלי בזירה הבינלאומית" והוסיף כי "תהליך הצטרפותה של ישראל לארגון בא לאחר שורת הישגים נוספים בזירה הבינ"ל כגון העלאת דירוג האשראי של ישראל ע"י חברת האשראי S&P ודו"ח קרן המטבע העולמית אשר שיבח את ביצועי המשק הישראלי".
 
שר האוצר הוסיף כי "ההצטרפות לארגון מהווה מסר כי ישראל, כמדינה מתקדמת בעלת כלכלה חזקה, מוכנה לתרום את חלקה בקידום שיתוף הפעולה הכלכלי הגלובאלי, בשיתוף ידע ובגיבוש סטנדרטים בינלאומיים".