האמת מאחורי שחרור סחורה ללא שטר מטען

ההחלטה של בית המשפט אינה מחדשת או משנה את המצב הקיים. בית המשפט העליון קבע חובת זהירות מושגית של סוכן המכס כלפי כל צד ג' שאוחז בשטר המטען. המסקנה העולה מחייבת הקפדת יתר על שחרור טובין
 
לאחרונה פורסמו כותרות בעיתון "הארץ" ובמקומות נוספים בדבר הלכה משפטית חדשה, כביכול, לפיה, בית משפט מתיר לשחרר סחורה ללא שטר מטען מקורי (החלטה מיום 14.5.06 בבית המשפט השלום ברחובות). ראוי להעמיד את הדברים על דיוקם כיוון שהכותרות שפורסמו אינן מוצדקות ועלולות להטעות את הציבור.
 
ההחלטה של בית המשפט אינה מחדשת או משנה את המצב המשפטי הקיים, לפיו, גורם המשחרר סחורה שלא כנגד שטר מטען מקורי חב בחובת זהירות כלפי צד ג' שאוחז בשטר המטען. אם אותו צד ג' ניזוק עקב כך הוא זכאי לפיצוי מהגורם המשחרר.
 
במקרה שנדון בבית המשפט, שטר המטען הראשי הוחזק על ידי משלח סיני שסירב לשחררו עקב סכסוך עם הסוכן המקומי שלו, ובכך מנע מהיבואן הישראלי (ה"מקבל"/"ממוען" בשטר המטען) לשחרר את הסחורה שנשלחה אליו, למרות ששילם את התמורה לספק ולא היה צד לסכסוך.
 
החזקת שטר המטען על ידי המשלח הסיני ואי שחרורו לידי היבואן (כנראה, בניסיון להפעיל לחץ על הסוכן שלו בארץ) מהווה עיכוב שלא כדין של שטר המטען וביצוע עוולה של שליחת יד לפי פקודת הנזיקין. בנסיבות אלו, ראוי לשלול מהמשלח הסיני כל זכות שיש לו, כביכול, מכוח אחיזתו בשטר המטען, לרבות ביחס למטען או היבואן.
 
בתי המשפט הורו כבר בעבר על שחרור מטענים ללא שטרי מטען בנסיבות דומות וכך גם במקרה המתואר בהחלטה. ברור כי אסור לאפשר מצב שבו היבואן יוחזק "כבן ערובה" על ידי המשלח הסיני לצורך הפעלת לחץ על הסוכן המקומי למרות שהנ"ל קיים את כל התחייבויותיו. כאשר בית משפט מורה על שחרור סחורה ללא שטר מטען, הגורם המשחרר "מחוסן" בפני תביעות צד ג' ואם לא יקיים את הצו הוא מסתכן בביזיון בית המשפט.
 
בדרך כלל, הגורם המשחרר (סוכן המכס בד"כ) מונחה על ידי שני שיקולים עיקריים. השיקול העסקי - לספק את השירותים ללקוח על הצד הטוב ביותר ולשביעות רצונו המלאה. השיקול המשפטי - להישמר מפני חשיפה לסיכונים. לא אחת, שני שיקולים אלו מתנגשים והגורם המשחרר ניצב בפני דילמה האם לשחרר את הסחורה ללא שטר מטען ללקוח שדוחק בו לעשות כן או לסרב לכך. הדילמה מוכרעת, בדרך כלל, בשיקולים של "עלות מול תועלת".
 
הבטוחה הטבעית אותה יכול לבקש הגורם המשחרר היא צו בית משפט המורה לגורם המשחרר לשחרר את הסחורה לידי פלוני. זוהי סברה לגיטימית ואף הכרחית כי גורם המתבקש לשחרר סחורה ללא שטר מטען לא יסתפק בבטוחה אחרת. בפרקטיקה, נהוג לתת מכתבי ערבות שמתיימרים להבטיח את מי שמתבקש לשחרר ללא שטר מטען במקרה שייתבע עקב כך על ידי צד ג'. מנוסח מכתבי הערבות הנהוגים, עולה כי הגורמים המעורבים מודעים לסיכון הטמון בשחרור הסחורה שלא על פי שטר המטען המקורי ולאפשרות שצדדי ג' יתבעו את מי ששחרר את המטענים. הניסיון מלמד כי מדובר בבטוחה לא מספקת (פסק דין "טרנסכלל" ע"א 3656/99).
 
בפסק הדין הנ"ל קבע בית המשפט העליון כי סוכן המכס הוא גורם מקצועי המכיר את הנהלים לשחרור מטענים מהנמל ומודע לנורמות הקיימות בענף וחייב להקפיד על כללי הסחר הבינלאומי המקובלים, המבטאים את סטנדרט ההתנהגות המקצועית. סוכן המכס חייב להיות מודע לדרישה להציג שטר מטען מקורי כתנאי למסירת המטען ליבואן והוא צריך לצפות את הפגיעה במחזיק שטר המטען המקורי, המאבד את הבטוחה שלו, כאשר המטען משוחרר ללא הצגת שטר המטען המקורי. לכן, סוכן מכס הנוטל חלק בהליך של שחרור טובין שלא כנגד שטר מטען (גם אם אינו משמש בפועל כגורם המשחרר) חושף את עצמו לסיכון בפני המחזיק בשטר המטען המקורי ועל מנת שלא יחשוף עצמו לסיכון, כאמור, יש להימנע מליטול חלק בהליך שחרור טובין שלא כנגד שטר מטען.
 
בית המשפט העליון קבע חובת זהירות מושגית של סוכן המכס כלפי כל צד ג' שאוחז בשטר המטען.
המסקנה העולה מחייבת הקפדת יתר על שחרור טובין, תוך מודעות לכך שאי הקפדה על הכללים והנהלים המקובלים תחשוף את הגורם המשחרר שיחויב בנזקים שייגרמו למי שיפגע משחרור הטובין ללא שטר מטען.
 
כדי לבדוק האם שטר המטען סחיר אין להיצמד לכותרתו, אלא לקרוא היטב את ההוראות על גבי שטר המטען (על שני צדדיו). שטרי המטען רכשו את תכונת הסחירות שלהם בדרך של מנהג סוחרים וככלל, שטרי המטען הם סחירים אלא אם כן שוללים את סחירותו של שטר המטען באופן ברור. בהתאם, על גבי שטרי מטען לא סחירים מסוג Waybillאו Express Bill of Ladingנהוג לציין: Not negotiableו- No originals issued. שטרי מטען אלו אינם מוצאים בהעתק מקורי. 
 

עו"ד גלעד ממשרד גרוסמן ושות' עוסק בין היתר בתחומי סחר בינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי. כל המידע המוצג הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית