האיחוד האירופי מאיים להפסיק את יבוא אחד מפרחי היצוא המרכזיים בישראל בשל כנימת עש הטבק

מדי שנה מייצאת ישראל לאירופה 100 מיליון פרחי סולידגו בהיקף כספי של כ-70 מיליון שקל. הסולידגו הוא אחד מגידולי היצוא המרכזיים בענף הפרחים


00:00 ,04.07.2006 מאת: מערכת פורט2פורט

מדי שנה מייצאת ישראל לאירופה 100 מיליון פרחי סולידגו בהיקף כספי של כ-70 מיליון שקל. הסולידגו הוא אחד מגידולי היצוא המרכזיים בענף הפרחים
 
האיחוד האירופי מאיים להפסיק את יצוא פרחי הסולידגו מישראל בשל כנימת עש הטבק שנמצא במספר משלוחי פרחים. לדברי מנהל אגף הפרחים בשירות ההדרכה במשרד החקלאות, עמי בר יוסף, הפסקת היצוא תגרום לנזק כלכלי כבד למגדלי הפרחים מאחר ומדובר באחד מגידולי היצוא המרכזיים בענף הפרחים. מדי שנה מייצאת ישראל לאירופה 100 מיליון פרחי סולידגו הנמכרים באירופה בכ-70 מיליון שקל. חלק ממשקי הפרחים מבוססים ברובם על סולדיגו והפסקת היצוא תגרום להם לאסון כלכלי.
 
משלחת של שירותי הביקורת של האיחוד האירופי ביקרה בישראל על מנת להציג בפני אנשי משרד החקלאות את תביעתם להרחקת הכנימה מהסולידגו. נציגי האיחוד מוטרדים מעש הטבק מאחר והוא נושא עליו נגיפים שונים. הם חוששים שהנגיפים, שחלקם אינו מצוי באירופה, יגיעו מהפרחים לצמחי הבית ויתפשטו בכל רחבי היבשת. בשנה האחרונה התגלו כ-60 מקרים שונים של הימצאות עש הטבק בסולידגו ישראלי. כל הפרחים במשלוחים אלו הושמדו כשהגיעו לאירופה והמגדלים נאלצו לשאת בהוצאות ההשמדה בנוסף לאובדן עלויות הגידול וההובלה האווירית.
 
אגף הפרחים בשירות ההדרכה של משרד החקלאות כינס את מגדלי הסולידגו ובכנס הוצגה הסכנה במלוא חריפותה. בכנס הוצגו ניסויים שמדריכי שה"מ החלו לבצע למציאת פתרונות לעצירת הנגע בשיטות חדשות ובהם כיסוי כל שטחי הגידול של הסולידגו ברשתות מיוחדות שנועדו לחסום פיזית את כניסת עש הטבק. השיטה הופעלה בעבר בהצלחה בעצירת עש הטבק בגידולי ירקות שונים ובכלל זה עגבניות ותבלינים.
 
לדברי בר יוסף, החשש שמלווה את המדריכים הוא שרשת צפופה תפגע בפרחי הסולידגו בעיקר באזורים עם תנאי חום ולחות גבוהים כמו מישור החוף. בדיקות שיערכו הקיץ בדרום הארץ ובאזור עמק חפר עשויות להוכיח אם ניתן ליישם את השיטה שהופעלה בענף הירקות גם בגידול הסולידגו. עם קבלת הממצאים ניתן יהיה ליישם את השיטה בכל שטחי הגידול.
 
בר יוסף מסר שההתמודדות עם כנימת עש הטבק בסולידגו מדגימה את הצורך בקיום מערכת הדרכה ומחקר ציבורית בישראל. רק מערכת ציבורית מבטיחה לחקלאים ממצאי מחקר אמינים הנקיים משיקולים מסחריים. בלי התגייסות מדריכי שה"מ, כל חקלאי היה צריך להתמודד עם דרישות האיחוד האירופי בכוחות עצמו וסיכויי ההצלחה היו כמובן נמוכים בהרבה.