גידול ביצוא הישראלי למצרים ולירדן

הצלחה להסכמי ה- QIZ אשר מאפשרים יצוא סחורות ממצרים וירדן לארה"ב ללא הגבלות בתנאי שיכילו אחוז מסוים של רכיבים שמקורם בישראל
 
במהלך חמשת החודשים הראשונים של שנת 2006 נרשם גידול ביצוא הישראלי הן למצרים והן לירדן, בהשוואה לחמשת החודשים הראשונים של שנת 2005, כך נמסר מהמנהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת.
 
עוד נמסר מהמינהל לסחר חוץ בתמ"ת כי למצרים ייצאה ישראל סחורות בשווי של 48.7 מיליון דולרים (לעומת 25.2 בתקופה המקבילה אשתקד) ולירדן ייצאה סחורות בשווי 53.1 מיליון דולרים (לעומת 49.2 בתקופה המקבילה אשתקד). בין הסיבות העיקריות לגידול ביצוא – הסכמי ה- QIZשנחתמו עם שתי המדינות.
 
בועז הירש מנהל המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת מציין כי, מטרתם העיקרית של הסכמי ה- QIZ ("Qualifying Industrial Zones") שנחתמו עם ירדן (1997) ומצרים (2004) הינה עידוד שיתוף פעולה אזורי בתחום המסחרי והתעשייתי בין ישראל לשכנותיה. על-פי ההסכמים, המכס האמריקני פותח את שעריו, באופן חופשי, ללא מכס, מכסות או מגבלות אחרות כלשהן, ליבוא סחורות המגיעות ממצרים או מירדן, רק במידה ואחוז מסוים (11.7% ליבוא ממצרים, 8% ליבוא מירדן) מהמוצר הסופי, מקורו בתשומות ישראליות.

על מנת לייצא לארה"ב בתנאים אופטימליים, על התעשיינים הירדנים והמצרים להכליל במוצר, שמיוצר באזורי תעשייה שהוכרו כאזורי QIZ, אחוז מסוים של מרכיבים שמקורם בישראל, אחרת, לא ייהנו מהתנאים שמעניק ההסכם, ויהיו חשופים למגבלות יצוא לארה"ב.
 
בעוד שהנתונים שהתקבלו בנוגע ליצוא למצרים לא נתפסו כהפתעה, מכיוון שההסכם עם מצרים נכנס לתוקף רק בשנת 2005, וההערכה היא כי פוטנציאל היצוא הישראלי במסגרת ההסכם עדיין לא הגיע למימושו המלא ועוד צפוי להוסיף ולעלות, הרי שהנתונים שהתקבלו בנוגע ליצוא לירדן נתפסים כהפתעה מסוימת.
 
ההערכות בנוגע להסכם ה- QIZ עם ירדן היו כי הוא מגיע לשלביו הסופיים, וזאת עקב הציפייה שהסכם ה- QIZ שנחתם עם מצרים יטה חלק מהזמנות ה- QIZ מירדן למצרים ועקב הציפייה כי הסכם האס"ח שחתמה ירדן עם ארה"ב, שנכנס ברובו לתוקף, יביא ליצוא ישיר של סחורה ירדנית לארה"ב, בלא להזדקק לחומרי גלם ישראלים, הנדרשים לפי הסכם ה- QIZ.
 
הסבר אחד שנרשם כסיבה לעלייה ביצוא הישראלי לירדן הוא ההתדרדרות במצב הביטחוני בעזה וביחסים עם הרש"פ שאילצו תעשיינים ישראלים שבעבר שלחו עבודות בקבלנות משנה לרש"פ, לחפש אלטרנטיבות במצרים ובירדן.
 
יש לציין, כי על מנת להמשיך ולעודד את הסחר ההדדי בין ישראל לירדן, נחתם לאחרונה הסכם ה"קומולציה" (צבירת כללי מקור) בין ישראל, ירדן והאיחוד האירופאי.
 
על פי התחזיות, יש מספר עסקאות עתידיות משמעותיות לניצול הסכם הקומולציה בין ישראל וירדן בעיקר בתחום הטקסטיל, ועל פי דעת המומחים קיים פוטנציאל להחדרת ענפים נוספים לסחר ההדדי שאינם בהכרח מתחום התעשיות המסורתיות באמצעות הסכם זה.
 
בנוסף, מרבית הסחורות שמיוצאות מירדן לארה"ב במסגרת ה- QIZ נעשות דרך נמל חיפה והצפי הוא כי יצוא תוצרת הקומולציה לאירופה יעשה אף הוא דרך נמל חיפה, ובכך יתרום למשק הישראלי במסגרת שירותי שטעון במעברי הגבול היבשתיים והימיים.
 
גבי בר, יו"ר משותף לועדות ה- QIZ עם מצרים וירדן וראש תחום מזרח תיכון במינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת, מציין כי "אנו צופים כי היצוא לירדן אף יגדל מעבר ליצוא הנוכחי וזאת עקב כניסתו לתוקף של הסדר הצבירה של כללי מקור בין ישראל, ירדן והאיחוד האירופי ואולי אף בעתיד – חתימה על הסכם QIZ ישראל-ירדן-קנדה. באשר למצרים, אנו צופים את המשך גידול ביצוא התשומות ל- QIZ וזאת עקב הצטרפות של חברות מצריות חדשות המייצאות לארה"ב באמצעות ה- QIZ וכן עקב הגברת הזמנות יצוא ממצרים לארה"ב באמצעות מפעלים אלו, שכפועל יוצא יגבירו את רכישות התשומות מישראל לצורך עמידה בכללי ה- "QIZ.