ברוש: מעבר של סחורות זולות בלתי תקניות מעזה לישראל עלולות לפגוע במשק הישראלי

לקראת ההינתקות ההולכת וקרבה, טוען שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, כי על ממשלת ישראל למנוע את הפיכת רצועת עזה לתחנת מעבר לישראל של סחורות זולות, בלתי תקניות שעלולות לפגוע במשק הישראלי


00:00 ,05.07.2005 מאת: מערכת פורט2פורט

לקראת ההינתקות ההולכת וקרבה, טוען שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, כי על ממשלת ישראל למנוע את הפיכת רצועת עזה לתחנת מעבר לישראל של סחורות זולות, בלתי תקניות שעלולות לפגוע במשק הישראלי.
 
ברוש טוען, כי בשום פנים ואופן אין לאפשר לגופים זרים – כח בינלאומי או גורמים מהרשות הפלשתינאית לפקח בתחנות המעבר, על מעבר הסחורות מעזה לישראל וליהודה ושומרון, שכן, להערכתו, הגורמים הללו לא יוכלו למנוע מעבר של סחורות שאינן עומדות בתקינה ובכללי המכס.
 
נשיא התאחדות התעשיינים מעריך, כי אם לא תישמר מעטפת המכס האחידה בין המשק הישראלי לפלשתינאי, בפיקוח המכס הישראלי - יחדרו לארץ מדי שנה סחורות נחותות  בהיקף של כ-1 מיליארד שקל שיפגעו קשות בתעשייה הישראלית.
 
מדובר בסחורות זולות, בלתי תקניות אשר עלולות לפגוע במשק הישראלי – הכוונה למוצרים חקלאיים, מוצרי מזון, תרופות, קמח, תשומות לבניה, מוצרי נייר ודפוס, רהיטים ומלט.
 
ברוש מציין, כי החשש הוא לא רק מזליגה של סחורות שיוצרו בעזה אלא גם סחורות שיובאו לעזה מארצות שלישיות אשר ימצאו את דרכן לישראל.
 
נשיא התאחדות התעשיינים מגלה, כי מסקר שנערך בקרב תעשייני המזון מתברר כי 60% מהם חוששים מכניסה לישראל של מוצרי מזון שאינן עומדים בדרישות הבריאות והתקינה – זאת אם לא תהיה מעטפת מכס אחידה ואם הבקרה לא תישאר בידי ישראל.
 
נשיא התאחדות התעשיינים מציע כפתרון - יצירת מעבר גבול יבשתי בכרם שלום בין מצרים, ישראל והרשות הפלשתינאית - דרכו יעברו הסחורות לעזה ולישראל, תוך שמירה על מעטפת המכס ובפיקוח המכס הישראלי. זאת בתנאי שמעבר רפיח ישמש רק מעבר לבני אדם (ולא לסחורות).
 
ברוש טוען, כי שיתוף הפעולה בין הכלכלה הישראלית לבין הכלכלה הפלשתינאית תורם לשני המשקים לפיכך  כל הסדר מדיני בין ישראל לבין הרשות הפלשתינאית צריך להבטיח את המשך שיתוף הפעולה הכלכלי בין הצדדים והבטחת מערכת השומרת על כללי סחר תקין, תחרות הוגנת ועמידה בכללי התקינה הבינלאומית.
 
יצויין, כי הסחר בין ישראל לבין הרשות הפלשתינאית הסתכם בשנת 2004 בכ-10 מיליארדי שקלים, מהווה גידול של כ-20% לעומת השנה שקדמה לה.