אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב-X
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
בתגובה למחקר בנק ישראל בנושא היצוא אומר שרגא ברוש: על בנק ישראל להיות מעורב גם בהסקת המסקנות הנובעות ממחקרו כדי להגדיל את היצוא, הצמיחה והתעסוקה.
על בנק ישראל להיות מעורב גם בהסקת המסקנות העולות מתוך מחקרו האחרון על היצוא בשנתיים האחרונות וזאת כדי לסייע להשגת המטרה המשותפת לכולם, והוא גידול היצוא הצמיחה והתעסוקה. כך טוען שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא.
כזכור, בנק ישראל פרסם בימים האחרונים מחקר לפיו בשנים 2002, 2003 גדל היצוא הסחורות של ישראל לכלל העולם בקצב איטי יחסית לזה הצפוי על בסיס מגמת התפתחות היבוא של ארה"ב והאיחוד האירופי.
ברוש טוען, כי ממצאי המחקר של בנק ישראל, מחזקים את טענות מכון היצוא מהשנה האחרונה על פיהם היצוא הישראלי הושפע מאד בשנתיים האחרונות מחסמים המפריעים להתפתחותו של היצוא.
מדובר בחסמים כמו:
- המשבר העולמי בתעשיית ההיטק, שהשפיע באופן חריף על היצוא הישראלי בהיותו מוטה הייטק.
- השפעת המצב הבטחוני על הנכונות לבצע עסקים עם ישראל והנכונות להגיע לישראל לצורך מפגשים עסקיים.
על בנק ישראל להיות מעורב גם בהסקת המסקנות העולות מתוך מחקרו האחרון על היצוא בשנתיים האחרונות וזאת כדי לסייע להשגת המטרה המשותפת לכולם, והוא גידול היצוא הצמיחה והתעסוקה. כך טוען שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא.
כזכור, בנק ישראל פרסם בימים האחרונים מחקר לפיו בשנים 2002, 2003 גדל היצוא הסחורות של ישראל לכלל העולם בקצב איטי יחסית לזה הצפוי על בסיס מגמת התפתחות היבוא של ארה"ב והאיחוד האירופי.
ברוש טוען, כי ממצאי המחקר של בנק ישראל, מחזקים את טענות מכון היצוא מהשנה האחרונה על פיהם היצוא הישראלי הושפע מאד בשנתיים האחרונות מחסמים המפריעים להתפתחותו של היצוא.
מדובר בחסמים כמו:
- המשבר העולמי בתעשיית ההיטק, שהשפיע באופן חריף על היצוא הישראלי בהיותו מוטה הייטק.
- השפעת המצב הבטחוני על הנכונות לבצע עסקים עם ישראל והנכונות להגיע לישראל לצורך מפגשים עסקיים.
- התפתחות מוגברת של היכולות התעשייתיות והטכנולוגיות במדינות מתפתחות כגון סין, הודו ודרום קוריאה, המתחרות ביצוא הישראלי.
- קשיים במימון חברות ישראליות: מחקר אשראי בנקאי, החמרת קריטריונים לחידוש אשראי, חוסר בכלי מימון נאותים לפרוייקטים ארוכי טווח, ירידה דרמטית בפעילות קרנות הון סיכון.
- סיכונים גבוהים שרואות החברות הישראליות בהשקעות בתשתיות שיווק ובכניסה לשווקים מתפתחים חדשים, כגון סין והודו.
- חוסר איזון במדיניות הממשלתית – חוסר משאבים לנושא השיווק הבינ"ל בהשוואה למשאבים המופנים לעידוד השקעות ועידוד המו"פ.
ברוש סבור, כי ניתן להגדיל את היצוא הישראלי ב- 7 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות, במידה וינקטו בפעולות הנכונות לקידום היצוא. לגידול כזה, אומר יו"ר מכון היצוא, יהיו השלכות מרחיקות לכת על התעסוקה והצמיחה. יביא לתוספת של כ-100 אלף מקומות עבודה חדשים במשק , ולצמיחה של 4% בתוצר.
ברוש טוען התוכנית לקידום ייצוא צריכה להתבסס על:
- מתן דגש על פיתוח תשתיות שיווקיות ופריצה לשווקים בעלי פוטנציאל משמעותי כגון: סין, הודו, דרום קוריאה ומקסיקו. מדינות המאופיינות בשיעורי צמיחה גבוהים ומושכות השקעות זרות בהיקפים נרחבים.
- יצירת כלי מימון לטווח קצר ושיפור תנאי המימון לטווח הארוך. הכוונה היא להשתתפות המדינה בסיכונים, תמיכה ממשלתית בתחומי הסיוע המימוני הביטוחי וסקרי התכנות.
- הפעלה מחודשת של הקרן לעידוד השיווק .
- עידוד יצירת פרוייקטים ענפיים משותפים כדוגמאת פרוייקט "מזון משובח מישראל" Fine Food From Israel המובל ע"י מכון היצוא ותרם לגידול של 30% ביצוא מזון לארה"ב.
- עידוד וסיוע ליצואנים קטנים ובינוניים. יצויין כי כרבע מתוך היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) מתבצע על ידי חברות המייצאות סחורות בהיקף של עד 15 מיליון דולר.
