ברוש בועידת רוה"מ ליצוא: שיעור צמיחה של 6% יביא לצמצום הפערים בחברה

נשיא התאחדות התעשיינים בנאומו הבוקר בועידת רוה"מ ליצוא: "רק כלכלה פלסטינאית צומחת תאפשר התקדמות ממשית בתהליך השלום - תהליך שיפתח לישראל אופק כלכלי חדש ומלהיב"; הוא הוסיף: "גם יחסי המסחר עם מדינות צפון אפריקה עולים מדרגה. בהחלט צפויות הפתעות בגיזרה זו"
 
"בארבע השנים שחלפו חל מפנה חיובי במשק הישראלי. חלק חשוב באותו מפנה, תופשות אותן תעשיות שהתאוששו, התפתחו והגדילו את היצוא של מדינת ישראל", פתח ואמר הבוקר, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בפתח ועידת רוה"מ לייצוא.
 
ברוש ציין את שני הגורמים העיקריים שהובילו להתאוששות הייצוא: השיפור בכלכלה העולמית והישראלית והשינוי במעמדה המדיני והביטחוני של ישראל, וזאת נוכח מדיניות הממשלה בראשותו של מר אריאל שרון שהוביל את ההתנתקות והוכיח לעולם כולו כי מדינת ישראל שואפת באמת ובתמים לשלום ולשיתוף פעולה אמיתי עם שכנותיה.
 
לדבריו, נוכחותם בוועיד רוה"מ של אנשי כלכלה ושרים בכירים מאירופה, מארצות הברית, מאמריקה הלטינית, מאסיה ומאגן הים התיכון, מוכיחה את הקשר ההדוק בין מדיניות וכלכלה. הוא הוסיף: "רק כלכלה פלסטינאית צומחת תאפשר התקדמות ממשית בתהליך השלום - תהליך שיפתח לישראל אופק כלכלי חדש ומלהיב. יש לנו אינטרס לעזור להביא לכלכלה פלסטינאית צומחת, שרק היא תאפשר התקדמות ממשית בתהליך השלום. זהו אינטרס של כל הצדדים השואפים לשלום, ליצור תנאים להמשך שת"פ כלכלי ובניית אקלים עסקים חיובי שיתבסס על תועלת לשני הצדדים".
 
ברוש ציין שהסחר עם המדינות השכנות נמצא במגמת עלייה והקהילייה הכלכלית הבין-לאומית כבר מסייעת ומוכנה להרחיב עוד יותר את עזרתה, גם הכלכלית וגם המדינית-משפטית.
 
על ההסכם ה- QIZ אמר ברוש שמדובר בהסדר שמשמעו לישראל הינו בהקלות ביצוא לארצות האיחוד של מוצרים שחלקיהן יוצרו בישראל, מצרים, ירדן, הגדה המערבית, רצועת עזה, טורקיה, צפון אפריקה, סוריה ולבנון. "כמובן שנושא זה רלבנטי בעיקר במערכת הקשרים התעשייתיים שלנו עם מצרים וירדן – איתן יש לנו הסכמי שלום", אמר.
 
הוא הביא כדוגמא, שהסכם ה- QIZ עם מצריים וארה"ב הביא לעלייה חדה ביצוא הישראלי למצרים – עליה של 143% במחצית הראשונה של 2005 לעומת התקופה המקבילה ב-2004. "ועוד היד נטויה", אמר. לדבריו, גם עם ירדן מתקדמים הדיונים במספר נושאים כלכליים כמו: המים, פיתוח חקלאי, תקשורת, תעופה וכו'.
 
ביחסים עם הפלסטינים ציין ברוש את יוזמת "פורום אנקרה" להפעלתו מחדש של אזור התעשייה ארז, והיוזמה השוודית לשיתוף פעולה תעשייתי בתחום ההיי-טק. לדבריו, קיים גם שיתוף פעולה להקמת מכון תקינה פלסטיני ושיתוף פעולה בהקמת איגוד משתמשים בהובלה ימית פלסטיני.
 
בהקשר למדינות צפון אפריקה אמר ברוש: "אני שמח לבשר כי גם יחסי המסחר עם מדינות צפון אפריקה עולים מדרגה. עקב רגישות הנושא עדיין מוקדם לחשוף את כול הפרטים, אבל בהחלט צפויות הפתעות בגיזרה זו".
 
"אני מאמין שעלינו על הדרך הנכונה ומשוכנע שבהשפעת השינויים שמתחוללים באזור ובעולם כולו, החזון של שיתוף פעולה אזורי יהפוך למציאות ממשית ואיתנה", הוסיף.
 
בהתייחסו לשנים הקרובות אמר ברוש שאסור לחשוב שתמו הבעיות בתחומי התעשייה, היצוא, התעסוקה והחברה. שכן, הוסיף ברוש, מספיק להביט בנתוני הייצוא של 2005 – גידול של 3.5 אחוז בלבד לעומת גידול של 17.5 אחוז אשתקד – כדי להבין שיש עוד דרך ארוכה לעשות. "אסור לנו לקפוא על השמרים ולהסתפק בהישגים של ארבע השנים האחרונות. אנו חייבים להגיע לשיעורי צמיחה של 6% לשנה, שיעור הצמיחה הזה דרוש לנו כדי להבטיח את סגירת הפערים בחברה, על מנת לאפשר צמיחה בת קיימא, צימצום האבטלה וסגירת הפערים החברתיים".
 
בהקשר לתעסוקה ציין נשיא התאחדות התעשיינים שהממשלה יכולה להחזיר 15 אלף עובדים למעגל העבודה, אם רק תשכיל להשקיע ולהביא בגידול של מיליארד דולר בייצוא. הוא שב וקרא לממשלה לראות בגידול ביצוא יעד לאומי ולנקוט בשורה של פעולות – ביניהן הקמתה המיידית של המועצה הלאומית ליצוא - שיאפשרו גידול ביצוא בשיעור של 15% כבר בשנת 2006. לטענתו, גידול כזה יביא ליצירתם של 30 אלף מקומות עבודה, לגידול של 1.2% בשיעורי הצמיחה במשק, (מעבר לתוכנית האוצר), ולצמצום בשיעור האבטלה בכ-1% נוספים.
 
"אין לי ספק שבתקציבים נמוכים יחסית ניתן ליצור עליית מדרגה בהיקפי היצוא, הן על ידי הכנסת עשרות רבות של תעשיינים נוספים למעגל היצוא והן בהרחבת היקפי היצוא של היצואנים הקיימים. להערכתי, אם הממשלה תאמץ את שורת הצעדים שאני מציע, ניתן יהייה להגיע בעוד עשר שנים לתוצר לאומי לנפש של כ-30 אלף דולר. זאת לעומת תוצר לאומי לנפש של כ-18 אלף דולר כיום", סיכם ברוש.