בנק ישראל: המכירות לרש"פ בשנת 2008 הגיעו להיקף של 12 מיליארד שקל

המכירות הישירות של חברות ישראליות שונות הניבו ערך מוסף ישיר של כ-1.5 מיליארדי שקל. כ-58% מהמכירות של המשק הישראלי למשק הפלסטיני באותה שנה בוצעו על ידי חברות מסחריות


00:00 ,04.10.2010 מאת: מערכת פורט2פורט

המכירות הישירות של חברות ישראליות שונות הניבו ערך מוסף ישיר של כ-1.5 מיליארדי שקל. כ-58% מהמכירות של המשק הישראלי למשק הפלסטיני באותה שנה בוצעו על ידי חברות מסחריות
 
המכירות הישירות של חברות מענפי התעשייה, החשמל והמים, החקלאות, התחבורה והבנקאות והפיננסים לפלסטינים בשנת 2008 הניבו ערך מוסף ישיר של כ-1.5 מיליארדי שקל - כ-0.15% מהתוצר המקומי הישראלי. כך מדווח היום בנק ישראל.
 
על פי דו"ח של בנק ישראל, המכירות הישירות של חברות תעשייה ישראליות למשק הפלסטיני הניבו בשנת 2008, ערך מוסף של 540 מיליוני ש"ח - כ 0.6 אחוז מסך הערך המוסף של הענף - ופחות משלושת אלפים משרות.  
 
חלק ניכר מהמכירות לרשות היה סחר מעבר של מוצרים מיובאים: כ-58% מהמכירות של המשק הישראלי למשק פלסטיני ב-2008 בוצעו על ידי חברות מסחריות, מהן כ-20% היו מכירות דלקים.  
היקף המכירות הישראליות לרשות הפלסטינית אשר דווחו למע"מ עמד בשנת 2008 על כ-3.2 מיליארדי דולרים (כ-12 מיליארדי שקל). המכירות למשק הפלסטיני היו שניות בהיקפן רק ליצוא (ללא יהלומים) לארצות הברית, וגדולות מהיצוא לכל אחת ממדינות אירופה.
 
מבנק ישראל נמסר כי נוצר אפוא הרושם כי חשיבותן של מכירות אלו למשק הישראלי רבה; ואולם ניתוח המכירות המדווחות בפירוט ענפי מלמד שחלק ניכר מהן הוא סחר מעבר של מוצרים המיובאים לישראל, או מכירה של מוצרים שערכם המוסף למשק הישראלי נמוך. הערכת חשיבותן של המכירות הנדונות למשק הישראלי יש בה כדי לסייע בהבנת ההשלכות הכלכליות של תהליכים מדיניים וכלכליים המשפיעים על היקף מכירות אלו. 
 
ניתוח חשיבות נתוני המכירות לכלכלה הפלסטינית בשנת 2008 על פי הסיווג של החברות המייצאות מעלה כי רוב מוחלט (כ-58 אחוזים) של המכירות המדווחות בוצעו על ידי חברות מסחריות שייצאו בהיקף של כ-7 מיליארדי שקל  ומתוכן כ-2.4 מיליארדי שקל (כ-20% מסך המכירות לרשות) נתקבלו ממכירות של דלקים.
 
המכירות של חברות מסחריות למעט מכירות דלקים עמדו על כ-4.6 מיליארדי שקל (כ-38% מסך המכירות לרשות). מפני אופיים של נתוני המכירות לרשות לא ניתן להבחין בין מכירות של מוצרים ישראליים על ידי חברות מענף המסחר ובין סחר מעבר, אולם ניתן להעריך כי חלק ניכר ממכירות אלו הוא סחר מעבר, שתרומתו לתוצר הישראלי מוגבלת.
 
המכירות הישירות של ענפי התעשייה והחשמל והמים, שתרומתן לתוצר גבוהה מזו של המסחר, הסתכמו בכ-1.8 ו- 1.4 מיליארדי שקל, שהיוו 15% ו-12% מהמכירות המדווחות לרשות הפלסטינית, בהתאמה. היקף המכירות המדווחות של ענפי התחבורה והתקשורת ושל ענף החקלאות קטן - כ-4-3 אחוזים מסך המכירות לרשות הפלסטינית. עם זאת סביר כי נתוני המכירות של ענפים אלו מוטים כלפי מטה - משום שחלק מהסחורות נמכרות על ידי חברות מסחריות שאינן מסווגות בענפים הנ"ל, ומשום שסחורות ושירותים נוספים נמכרים ישירות לפרטים פלסטיניים ואינם מדווחים למע"מ כעסקאות עם הרשות.
 
התלות המוגבלת של המשק הישראלי במכירות לרשות הפלסטינית באה לידי ביטוי בשיעורן הקטן של מכירות אלו בסך הפדיון של המשק הישראלי, 0.9 אחוז, ובפדיון של ענפי החקלאות, המסחר והביטוח והבנקאות - פחות משני אחוזים. המכירות המדווחות של חברות תעשייתיות למשק הפלסטיני היוו כמחצית האחוז מפדיונו של ענף התעשייה. אלו היו מרוכזות בענפי תעשייה מסורתיים, כמזון, משקאות, מוצרי עץ, נייר ומתכת, ועמדו על כאחוז עד 2.5 אחוזים מסך הפדיון של ענפים אלו. יוצא הדופן העיקרי הוא ענף החשמל והמים, שכ-4.8 אחוזים מפדיונו נבעו ממכירות לפלסטינים. אולם דומה כי מכירות אלו מכבידות לעיתים על התפוקה המוגבלת של ענף זה.
 
הערך המוסף הישיר שהמכירות למשק הפלסטיני הניבו לתעשייה הישראלית נאמד בכ-540 מיליון שקל, שהם כ-0.6 אחוז מסך הערך המוסף של ענף התעשייה בישראל. סך המשרות בתעשייה שיש לזקוף ישירות למכירות לפלסטינים נאמד בפחות משלושת אלפים משרות. הערך המוסף הנזקף למכירות של ענף החשמל והמים עומד על 461 מיליון שקל. סך הערך המוסף הנזקף מהמכירות הישירות של שני ענפים אלו ושל ענפי החקלאות, התחבורה והבנקאות והביטוח לפלסטינים עומד על כ-1.5 מיליארדי שקל, שהיוו כ-0.15 אחוז מהתוצר הישראלי בשנת 2008.
 
מבנק ישראל נמסר כי אומדנים אלו אינם כוללים מכירות של מוצרים ישראליים באמצעות חברות מענף המסחר. הם אינם כוללים גם ערך מוסף, שכר ומשרות הקשורים ל"מעגל השני" - נותני שירותים ומוכרי מוצרי ביניים לחברות המוכרות לרשות הפלסטינית. ואולם, אף אם התרומה של המכירות הישראליות לשוק הפלסטיני לתעסוקה בישראל כפולה מאומדנים אלו, חשיבותן לתוצר ולתעסוקה של המשק הישראלי בכללו אינה רבה.