בנק ישראל: ההאטה בארה"ב צפויה להאט את צמיחת התוצר

בנק ישראל צופה בנוסף פגיעה ביצוא סחורות עתירות טכנולוגיה עילית. בבנק ישראל מניחים כי אם היבוא של ארה"ב יואט ב-2008 ב-5 אחוזים, ההשפעה על האטת התוצר העסקי בישראל נאמדת בכאחוז
 
בנק ישראל מפרסם קטע נוסף מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2007, שיפורסם ב-1 באפריל. קטע זה, הלקוח מתוך הפרק הדן ב"מאזן התשלומים", עוסק בהאטה בארצות הברית והשפעותיה על היצוא והתוצר העסקי של ישראל.
 
על פי דו"ח בנק ישראל, ירידה של אחוז בשיעור צמיחת היבוא של ארה"ב גוררת ירידה של 0.6 אחוז ביצוא הסחורות (ללא יהלומים) של ישראל לכלל העולם, וירידה שבין 0.15 ל-0.25 נקודת אחוז בצמיחת התוצר העסקי.
 
ירידה זו נובעת מהשפעת הקטנת היבוא של ארה"ב על היצוא של ישראל ומהשפעת השוק בארה"ב על היצוא הישראלי דרך השפעתו על הביקושים של מדינות שלישיות למוצרים ישראליים.  
 
בהנחה של האטה ביבוא של ארה"ב בכ-5 אחוזים, השפעתה על התוצר העסקי בישראל נאמדת בכאחוז. בשנת 2006, לאחר מספר שנים של עלייה מהירה ביבוא של ארה"ב, הסתכם הגירעון בחשבון השוטף שם ב-6.2 אחוזי תוצר – גירעון גדול, שמקובל כי אינו בר קיימא. בשנת 2007 החל תהליך ההתאמה המתחייב: הדולר נחלש ביחס למרבית המטבעות בעולם, קצב צמיחתו של יבוא הסחורות לארה"ב הואט, מגמת הגידול של הגירעון בחשבון השוטף נבלמה, אך הוא עדיין נותר ברמה גבוהה - 5.7 אחוזי תוצר. ההאטה בארה"ב, צפויה לגרור האטה בצריכה הפרטית וללחוץ בעוצמה רבה להאטה ביבוא שלה כבר בשנת 2008.
 
בנק ישראל מציין כי ארה"ב הוא שוק חשוב ליצוא של ישראל. 30 אחוזים מיצוא הסחורות (ללא יהלומים) של ישראל בשנים 2006-2000 יוצא לארה"ב, ומשקלה של תרומת היצוא לארה"ב לגידול סך היצוא באותן השנים גבוה אף יותר. לדוגמה, בשנים 2006-2000 צמח סך יצוא הסחורות (ללא יהלומים) במונחי דולרים שוטפים בשיעור שנתי ממוצע של 8.6 אחוזים, וגידול היצוא השנתי לארה"ב תרם בממוצע 34 אחוזים מגידול זה. 
 
ההאטה ביבוא הסחורות של ארה"ב בשנת 2007 כבר הורגשה בנתוני היצוא של ישראל. האטה משמעותית יותר הצפויה ביבוא של ארה"ב עלולה להוסיף ולפגוע בצמיחת היצוא ולהאט את צמיחת התוצר. בהנחה של גמישות יחידתית בין היצוא של ישראל לארה"ב ליבוא של ארה"ב ניתן לגזור את ההשפעה הישירה שיש ליבוא של ארה"ב על סך היצוא של ישראל: מכיוון שמשקל יצוא הסחורות לארה"ב הוא 30% בסך היצוא, כל אחוז ירידה ביבוא של ארה"ב פוגע ב-0.3 אחוז ביצוא של ישראל. זוהי ההשפעה הישירה בלבד, משום שלהאטה ביבוא של ארה"ב ממדינות שלישיות אמורה להיות השפעה על היצוא של ישראל שכן ישראל מייצאת בהיקף ניכר למדינות אלו, כפי שמוסבר להלן. 
 
יצוא הסחורות של ישראל הוא עתיר טכנולוגיה עילית. יותר מ-60 אחוזים מיצוא הסחורות (ללא יהלומים) בעשור האחרון מתרכז ביצוא של מוצרי תעשיות הטכנולוגיה העילית והמעורבת-עילית וענפים אלו תורמים קרוב ל-75 אחוזים מגידול היצוא בשני העשורים האחרונים. במקרים רבים מוצרים אלו אינם מוצרים מוגמרים אלא מוצרים המשמשים כמוצרי ביניים או כגורמי ייצור למוצרים חדשניים; אלה, מיוצאים מישראל למדינות שבהן מיוצר המוצר המוגמר, ובסוף התהליך נשלח מוצר זה לארה"ב, או לאחת המדינות המפותחות האחרות. האטת הביקושים בארה"ב תגרור ירידה של הייצור במדינות המייצרות את אותם מוצרים מתקדמים, ובעטיה – ביצוא של ישראל לאותן המדינות. זוהי ההשפעה העקיפה של השוק בארה"ב על היצוא הישראלי, וכפי שעולה מהנתונים, השפעה זו היא בעלת משקל רב. 
 
מאמידה המשלבת את ההשפעה הישירה וההשפעה העקיפה של האטה ביבוא של ארה"ב על היצוא של ישראל עולה כי ירידה של אחוז בשיעור צמיחת היבוא של ארה"ב גוררת ירידה של 0.6 אחוז ביצוא הסחורות (ללא יהלומים) של ישראל לכלל העולם, וירידה שבין 0.15 ל-0.25 נקודת אחוז בצמיחת התוצר העסקי. שיעור זה גבוה פי שניים מההשפעה הישירה שיש ליבוא של ארה"ב על סך היצוא של ישראל, ומעיד על חשיבותה של ההשפעה העקיפה –השפעת השוק בארה"ב על היצוא הישראלי דרך השפעתו על הביקושים של מדינות שלישיות למוצרים ישראליים. בהנחה שהיבוא של ארה"ב יואט ב-2008 ב-5 אחוזים, ההשפעה על האטת התוצר העסקי בישראל נאמדת בכאחוז. אומדן זה לא כולל את ההשפעות הנוספות על התוצר העסקי, הנובעות מהקטנת הצריכה הפרטית בעקבות הירידה בהכנסה של הפרטים ("השפעות המכפיל") מהירידה של ההשקעה במשק.
 
משקל היצוא לארה"ב בסך היצוא של ישראל כפול ממשקלה של ארה"ב ביבוא העולמי, נתון העשוי להעיד על החשיבות של שוק היצוא לארה"ב עבור ישראל, בהשוואה למדינות אחרות בעולם. התבוננות במשקל היצוא לארה"ב כאחוז מהתוצר בהשוואה בין-לאומית מעלה תמונה דומה: בשנת 2006 עמד יצוא הסחורות (ללא יהלומים) של ישראל לארה"ב על 6.7 אחוזים מהתוצר המקומי, לעומת 4 אחוזי תוצר בלבד בממוצע במדינות OECD. רמה זו של יצוא לארה"ב מעמידה את ישראל במקום החמישי מבין מדינות OECD, לאחר קנדה ומקסיקו, הגובלות בארה"ב ומייצאות אליה בהיקף של יותר מ-18 אחוזי תוצר כל אחת, ולאחר אירלנד וצ'ילה. חשיבותו של שוק היצוא לארה"ב למשק הישראלי בהשוואה לחשיבותו של שוק זה למרבית המדינות המפותחות מלמדת כי הפגיעה שישראל עלולה לספוג מהאטה בארה"ב עלולה להיות חמורה יותר מן הפגיעה בהן.
 
למרות כל האמור לעיל חשוב לציין כי בטווחים הבינוני והארוך צמיחת היצוא ותמיכתו בצמיחת התוצר תלויה בעיקר ביכולת לשמור על היתרון היחסי של ישראל בענפים המתקדמים. היתרון היחסי הוא שמאפשר חדירה לשווקים חדשים וצמיחה. חלקו של היצוא הישראלי בסחר העולמי קטן, כך שפוטנציאל צמיחתו של היצוא הוא משמעותי. כך, למשל, בענפי האלקטרוניקה המשקל של ישראל בסחר העולמי הוא כחצי אחוז. אמנם בתת-ענפים מסוימים משקל היצוא של ישראל ביבוא של ארה"ב והאיחוד האירופי גבוה משמעותית מחצי אחוז, ולעיתים מגיע ל-10 אחוזים אך עדיין גלום פוטנציאל לצמיחה, בפרט על ידי התרחבות של התעשייה והשירותים לתת-ענפים נוספים ולמדינות נוספות, שבהן נתח השוק של ישראל קטן יותר.  
 
כדי להימנע ממסקנות ברמת המקרו הנובעות מענף מסוים בחנו גם את גידול היצוא לארה"ב ללא ענף התרופות (שהיווה בשנים 2006-2005 כרבע מהיצוא לארה"ב), והמסקנה דומה: היצוא לארה"ב ללא "מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן" גדל השנה בכ-6 אחוזים בלבד.
 
בבנק ישראל מציינים כי לא כל הירידה ביצוא עקב האטה ביבוא של ארה"ב תתגלגל לחשבון הסחורות נטו, משום שהאטה ביצוא לוחצת גם להאטה ביבוא.