מהמחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ בבנק ישראל נמסר כי מניתוח פעילותה של קבוצת היצואנים הגדולים במשק עולה, כי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2003 גדלה חשיפתם המאזנית נטו לייסוף ב-2.5 מיליארדי דולרים והסתכמה ב-8.1 מיליארדי דולרים, זאת בהמשך לגידול של 3.0 מיליארדים בין השנים 1999-2002. החשיפה המאזנית נטו מוגדרת כעודף של יתרת הנכסים במט"ח על יתרת ההתחייבויות במט"ח, כולל יתרת העסקאות העתידיות אך ללא זרם התקבולים העתידי בגין היצוא.
השפעת שער החליפין על רווחיות היצוא של חברות יצואניות המנהלות את דוחותיהן הכספיים במונחי מטבע שקלי, תלויה במאזן הנכסים וההתחייבויות שלהן, ובזרם התקבולים נטו הצפוי מהיצוא. ככל שהפער בין נכסים אלו להתחייבויות במט"ח קטן יותר, ההשפעה של תנודות בשער החליפין על רווחיות החברה המייצאת תהיה קטנה יותר. השפעה זו אינה מתקיימת בחברות יצואניות המנהלות את דוחותיהן הכספיים במונחי מטבע חוץ. במסגרת שוק שקל-מט"ח המתנהל כשוק חופשי, ההחלטה אם להיחשף לסיכוני שער החליפין, ובאיזו מידה, היא החלטה עסקית של היצואן. בחברות היצואניות הגדולות, ההחלטות על גובה החשיפה לסיכוני שער החליפין, והיקף השימוש במכשירי ההגנה השונים הקיימים בשוק, תוך התייחסות להיבטים החשבונאים והכלכלים הכרוכים בכך, מתקבלות בהמלצת הדרג המקצועי ומאושרות ע"י הנהלת החברה ומועצת המנהלים. מאידך, בחברות היצואניות הקטנות תהליך זה נמצא כיום בשלביו הראשונים.
על פי נתוני המחלקה לפעילות המשק במט"ח, הרכב הנכסים וההתחייבויות במט"ח של הקבוצה אינו הומוגני: לצד קבוצת יצואנים בעלי עודף נכסים מאזניים במט"ח, שיתרתן בספטמבר השנה הסתכמה ב-12.4 מיליארדי דולרים, ישנה קבוצת יצואנים בעלי עודף התחייבויות במט"ח, שיתרתן הסתכמה ב-4.3 מיליארדים. קבוצת היצואנים הגדולים מונה 87 חברות ומשקלה בסך יצוא הסחורות והשירותים של המשק הוא כשני שלישים. בחינת הרכבה של קבוצת היצואנים בעלי עודף הנכסים במט"ח מעלה, כי כמחצית מיתרת עודף הנכסים של קבוצה זו מתרכזת בחברות מענף האלקטרוניקה והתקשורת, והיתרה מתפלגת באופן שווה בין חברות מענף הכימיה והשירותים – בעיקר בתחום התוכנה. הגידול בעודף הנכסים המט"חים של קבוצה זו – 7.1 מיליארדי דולרים – בתקופה הנסקרת, נובע בעיקר מגידול בנכסים המט"חים בעוד שבהתחייבויות כמעט ולא חלו שינויים. בשנים 2001-2000, גיוסי ההון בבורסות בחו"ל של חברות יצואניות מענפי הטכנולוגיה העילית תרמו לגידול בנכסים בחו"ל בעיקר בפקדונות ובני"ע זרים, בעוד שבשנים 2003-2002 התרכז הגידול בנכסים המט"חים במספר מצומצם של חברות גדולות שהגידול ברווחיותם ובפעילותם התבטא בהגדלת נכסיהם המט"חים בחו"ל – כולל בהשקעות ישירות. מאידך, בקבוצת היצואנים בעלי עודף ההתחייבויות, הגידול בהתחייבויותם במט"ח נטו בתקופה הנסקרת, היה קטן יחסית – כ-1.6 מיליארד דולרים.
בחינת הרכב קבוצת יצואנים זו מעלה, כי עיקרה מספר מצומצם של חברות גדולות מענפי התחבורה וספנות, כימיה, ואלקטרוניקה ותקשורת, המתאפיינות במקורות הכנסה הנקובים במט"ח, ואשר עקב מבנה הכנסות זה מימנו רכישת נכסים קבועים בישראל באשראי בנקאי במט"ח שעיקרו מהארץ. יש לציין, כי כ-80% מהיצוא של היצואנים בקבוצה כולה מבוצע על ידי חברות המציגות את מאזניהן במונחי דולרים, ולפיכך חשיפתן המאזנית אינה משפיעה, ככל הנראה, על ניהול סיכוני שער החליפין שלהן. גידור סיכוני שער החליפין בקבוצה זו, במידה והוא מתבצע, הוא על בסיס החשיפה התפעולית, הנמדדת על פי היקף המט"ח שעליהן להמיר למימון הוצאותיהן בשקלים – רובן שכר ותשלום לספקים מקומיים.
עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי כחלק מתהליך התפתחותו ושכלולו של שוק שקל/מט"ח בשנים האחרונות התפתח מאוד השוק של נגזרים על שער החליפין, המאפשר לנהל את סיכון שער החליפין באמצעות מכשירים עתידיים. על פי אומדני המחלקה לפעילות המשק במט"ח, היקף המחזור בשוק הנגזרים (המורכב מעסקות אקדמה ומחוזי אופציות) הוא כ-150% מסך היצוא והיבוא הרבעוני. חברות יכולות לפעול בשוק שקל/מט"ח באמצעות עסקאות אקדמה (פורוורד), ועסקאות באופציות על שער החליפין - אופציות הסחירות בבורסה בת"א ואופציות לא-סחירות של הציבור מול הבנקים מעבר לדלפק ((OTC ובכך להבטיח לעצמן הגנה מפני שנויי השער. עם זאת, כלים אלו נועדו להגן מתנודתיות של שער החליפין, ולא ממגמות ארוכות טווח בשער החליפין.
מבדיקת השימוש במכשירי ההגנה בתקופה דצמבר 2001 עד ספטמבר השנה עולה, כי לאורך כל התקופה, יתרת העסקאות העתידיות של הקבוצה הייתה בפוזיציה נמוכה יחסית של מכירות נטו במט"ח, המבטאת הגנות מייסוף השקל, תופעה זו בלטה במיוחד במחצית הראשונה של שנת 2003, שבמהלכה יתרת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח נותרה כמעט ללא שינוי - ברמה של כ-0.5 מליארד דולרים, למרות הייסוף המתמשך בתקופה זו, ובכך חשפה אותם להפסדים הנובעים מאי גידור חשיפתם התפעולית.
עוד נמסר מבנק ישראל, כי מניתוח מאפייני פעילותה של הקבוצה עולה, כי עיקר פעילותה הוא בשוק הלא-סחיר שמעבר לדלפק (OTC), המאפשר ביצוע עסקאות המותאמות לתזרים התפעולי של כל יצואן, בעוד שפעילותם בשוק הסחיר זניחה. גידור החשיפה נעשה בעיקר באמצעות עסקות אקדמה בשער חליפין עתידי - עסקאות המגלמות את פער התשואות בין נכס שקלי לדולרי – זאת בעלויות עיסקה נמוכות יחסית. הפעילות באמצעות חוזי אופציות היא נמוכה, ויתרת חוזי המכירה נטו, שהסתכמה בספטמבר השנה בכ-120 מיליוני דולרים, כמעט לא השתנתה במשך התקופה הנסקרת.
מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח נמסר עוד כי הרמה הנמוכה של השימוש בחוזי אופציות לגידור החשיפה התפעולית מוסברת בעלותם הגבוהה ובמורכבותם יחסית לעסקות אקדמה, בצורך ההתמחות החסרה בחלק ניכר מהחברות ובשיטת הרישום החשבונאית שלפיה ההוצאות בגין העיסקה נרשמות כ"פעילות ספקולטיבית", המועמסת על הוצאות המימון של החברות, ולא על הסעיפים הספציפיים שאותם מעוניינים לגדר.
החשיפה המאזנית של היצואנים
(מיליארדי דולרים – יתרות סוף שנה)
(מיליארדי דולרים – יתרות סוף שנה)
|
9.2003 |
2002 |
2001 |
2000 1) |
1999 1) |
|
|
8.1 |
5.6 |
4.0 |
4.2 |
2.6 |
סה"כ החשיפה המאזנית של יצואנים |
|
15.5 |
14.2 |
12.6 |
10.9 |
8.6 |
נכסים |
|
7.4 |
8.6 |
8.6 |
6.7 |
6.0 |
התחייבויות |
|
|
|
|
|
|
יצואנים בעלי עודף נכסים במט"ח |
|
12.4 |
10.0 |
8.3 |
7.6 |
5.3 |
יתרת החשיפה המאזנית |
|
|
|
|
|
|
במיון לפי ענפים |
|
6.4 |
4.8 |
4.3 |
3.9 |
3.2 |
אלקטרוניקה ותקשורת |
|
2.5 |
2.1 |
1.3 |
1.0 |
0.7 |
כימיה ונפט |
|
2.5 |
2.3 |
2.0 |
1.5 |
0.8 |
מסחר ושירותים (כולל תוכנה) |
|
1.0 |
0.8 |
0.7 |
1.2 |
0.6 |
אחר |
|
|
|
|
|
|
יצואנים בעלי עודף התחייבויות |
|
4.3- |
4.4- |
4.3- |
3.4- |
2.7- |
יתרת החשיפה המאזנית |
|
|
|
|
|
|
במיון לפי ענפים |
|
1.2- |
1.1- |
0.9- |
0.6- |
0.0 |
אלקטרוניקה ותקשורת |
|
0.9- |
0.9- |
0.9- |
0.8- |
0.7- |
כימיה ונפט |
|
1.8- |
2.0- |
1.9- |
1.6- |
1.5- |
תחבורה וספנות |
|
0.4- |
0.4- |
0.6- |
0.4- |
0.5- |
אחר |
הערה: הנתונים התקבלו מ-87 חברות יצואניות גדולות, מתוכן 63 חברות בעלות עודף נכסים ו-24 חברות בעלות עודף התחייבויות, המדווחות ישירות למחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ.
1) הנתונים המוצגים לתקופה זו אינם כוללים עיסקאות אקדמה ואופציות.
אהבתם? שתפו
