אנשי עסקים מצריים התלוננו על היחס המשפיל לו זכו מהשגרירות הישראלית ומגורמי הביטחון בנתב"ג

טוענים: התיחקור הארוך והחשדנות גרמו לעיכובים רבים שכמעט גרמו לחברי המשלחת לחזור למצרים
 
אנשי עסקים מצריים שהגיעו בשבוע שעבר לישראל, כחלק ממשלחת כלכלית רמת דרג, התלוננו כי זכו ליחס משפיל ומבזה, הן מצד אנשי השגרירות הישראלית בקהיר והן מצד גורמי הביטחון בנתב"ג, יחס שכמעט וגרם להם לחזור הביתה. המשלחת הכלכלית המצרית, בה היו חברים אנשי עסקים ומשקיעים, הגיעה לישראל בשבוע שעבר במטרה להשתתף בסמינר מיוחד על יחסי הסחר בין שתי המדינות, שארגנה קרן פרידריך אברט הגרמנית הפועלת בישראל. בראש המשלחת עמד פאוד עבדול רחמן טביט, יו"ר ההתאחדות לפיתוח כלכלי במצרים וחבר מועצת העיר פורט-סעיד, ארגון גג המקיף כ-100 ארגוני סחר וכלכלה מצריים.
 
חברי המשלחת טענו, כי השגרירות הישראלית בקהיר הפגינה כלפיהם יחס מחפיר, שכלל תיחקור מקיף ומייגע ותהליך מתיש לקבלת הויזה. אופי השאלות לא היה רלוונטי למטרות הביקור והיחס רמז על חשדנות עמוקה של הישראלים כלפי המצרים. בשלב הבא הם נאלצו לעמוד כשעתיים וחצי על הרגליים במתחם נמל התעופה בן-גוריון, עד שעברו את הליך הבידוק הביטחוני והורשו להיכנס לתחומי ישראל. תלונה נוספת הייתה לחברי המשלחת על כך שלא קיבלו מידע כלכלי ונתונים מספיקים על סחר החוץ של ישראל כדי שיוכלו לבדוק מה ניתן לייבא או לייצא ממצרים לישראל.
 
"למרות שכולנו נחשפים לסכנות מוחשיות במצרים עקב היחס החיובי שאנו מגלים כלפי ישראל וכלפי תהליך הנורמליזציה עימה, לא זכינו ליחס אוהד בהכנות לביקור. אנחנו אנשים חיוביים שמעוניינים בשלום ובפיתוח כלכלי ומייצגים את העסקים והחברה האזרחית במצרים. מפגשים עסקיים הדדיים הם ערוץ חשוב לקידום השלום באזור ולכן חשוב מאוד לסלק את המכשולים הרגשיים והנפשיים שמפריעים לקידום החסר ההדדי בין המדינות ולהפיץ את תרבות השלום כלל הדרגים הממשלתיים", אמר ראש המשלחת, פאוד עבדול רחמן טביט.
 
ביחס לצד הכלכלי של הביקור, שיבחו אנשי העסקים את הסכם ה-QIZשנחתם לאחרונה (הסכם אזור הסחר החופשי המשולש בין ארה"ב, ישראל ומצרים), וציינו את היתרונות שיש למצרים על פני מדינות אחרות להן הסכם דומה עם ישראל. כך למשל שכר העבודה המצרי נמוך יותר, היא נהנית מאספקת אנרגיה זולה ויש לה שורה של הסכמי סחר חופשי עם מדינות ערביות ואפריקניות. עם זאת, הם קראו לכלול את חבל עזה בהסכם ולפתח תחומים נוספים בסחר ההדדי ולא להתמקד רק בתחום הטכסטיל. כן התלוננו אנשי העסקים המצריים שישראל כוללת במרכיב הייצור הישראלי (11.7%) גם מרכיבים המיוצרים למעשה בסין ובכך פוגעת באופי ההסכם המשותף.
 
חברי המשלחת המצרית נפגשו בישראל עם בכירי השגרירות המצרית, עם נציגי משרד התמ"ת ועם שורה של אנשי עסקים ישראליים הפעילים בתחום הסחר עם מצרים, לרבות חברי לשכת המסחר ישראל-מצרים בראשות איש העסקים, אלברט פפושדו. כן נפגשו חברי המשלחת המצרית עם נציגי מרכז פרס לשלום, בראשות המנכ"ל, רון פונדק, עם אנשי אקדמיה ובהם פרופ' שמעון שמיר, שהיה שגריר ישראל במצרים ובירדן, ד"ר יאיר הירשפלד, מאדריכלי הסכם אוסלו וכיום מראשי הקרן לשיתוף פעולה כלכלי וד"ר רובי נתנזון, יו"ר המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי ולשעבר ראש אגף השלום במשרד הכלכלה והתכנון.
 
הסחר בין ישראל ומצרים עומד כיום על כ- 60 מליון דולר לשנה, כ-40% מתוכם מהווים יצוא ישראלי למצרים.