אמיר שני מתריע מפני השלכות חמורות של ההתנתקות על הכלכלה הישראלית

אמיר שני, יו"ר ועדת הכספים באיגוד לשכות המסחר, מוביל בימים אלו מהלך בלשכת המסחר שבמסגרתו נעשית פניה אל שרים וחברי כנסת ואל ארגונים כלכליים נוספים, על מנת להתריע מפני השלכות, שככל הנראה לא נלקחו בחשבון, של תכנית ההתנתקות על הכלכלה הישראלית.
 
שני הניח בימים האחרונים בפני צוות מצומצם של חברי נשיאות בלשכת המסחר, הכולל את אוריאל לין נשיא הלשכה ואת אורן שחור, אביהו בן נון ואריה זייף, נייר עמדה המתריע מפני האפשרות של מעבר בלתי מבוקר של סחורות מעזה ליהודה ושומרון, כתוצאה מההתנתקות, ובהיעדר גדר, כניסתן לתוך מדינת ישראל ללא שום אפשרות לבקר ולאכוף.
 
כידוע, כיום ישראל והשטחים נמצאים באזור כלכלי אחד הנשלט ע"י ישראל ולשני הצדדים יש מעטפת מכס אחת שמיושמת כבר משנת 94 בעקבות הסכם פריס. שיעורי המכס המוטלים על סחורות ביבוא, המיועדות לתושבי האוטונומיה, נקבעים ע"י מדינת ישראל הגובה בעבור הרשות את המסים והמכס, כמו גם בגביית המע"מ על מכירת סחורות מקומיות מתושב ישראלי לתושב פלשתינאי היושב בעזה. את הכסף שנאסף מגביית המסים והמכס מחזירה ישראל לרשות ובכך אוכפת את גביית המסים עבורה. השטחים אינם מסופחים רשמית למדינת ישראל (פרט לירושלים ורמה"ג), אבל מבחינה כלכלית הם חלק בלתי נפרד ממנה.
 
שני ציין שלפי תוכנית ההתנתקות ציר פילדלפי יוחזר לפלשתינאים, כך שמעבר רפיח יועבר משליטת ישראל לשליטת עזה. כניסת הסחורות לרשות הפלשתינאית תתבצע בשלושה דרכים: דרך הים, דרך האוויר ודרך היבשה.
א.     דרך הים – באמצעות נמל עזה, שבטווח הקצר יופעל כנמל צף באמצעות רפסודות שיפרקו את הסחורות במיידית ובטווח הרחוק יהפוך לנמל רשמי עם תשתיות מפותחות ואפשרות לעגינת אוניות מכל סוג.
 
ב.     דרך האוויר – באמצעות נמל התעופה דהנייא שיפתח מחדש למעבר סחורות.
 
ג.      דרך היבשה – באמצעות מעבר ישיר של סחורות ממצרים לעזה.
 
 
הבעייתיות הכלכלית במהלך זה
שני זיהה שורה של בעיות כתוצאה מהעברת השליטה במעבר רפיח:
א.     אירופה, ארה"ב האו"ם ורוסיה טוענות שעזה ואיו"ש נחשבים למדינה אחת ולכן אין סיבה לפקח ולהגביל מעבר סחורות מעזה לגדה. בשל העובדה שאין גדר שמפרידה בין הגדה לישראל ומכיוון שהקוורטט שולל את הפיקוח במעבר סחורות לגדה, ייווצר מתכון מובטח לזליגת סחורות רבות ובתחומים שונים לישראל.
 
ב.     כיום, על פי הסכם פריז, קיימת מעטפת מכס אחת. הסחורות המגיעות לרש"פ מיובאות דרך נמלי ישראל: אשדוד, חיפה ונתב"ג. ברגע שמטען המיועד לרש"פ, המכס גובה בגינו את המס הנדרש ובנוסף אוכף את חוקיות היבוא עוד לפני הוצאת המטען משטח הנמל. גם אם קיימת זליגה של סחורות דרך הגדה, עדיין מדובר בסחורות ששולם בגינן המס הנדרש ועומדות בחוקיות היבוא. אחרי ההתנתקות, הסחורות לרש"פ יגיעו דרך נמלי עזה או דרך מצרים ביבשה. הרש"פ תהיה מעוניינת להמשיך ולקיים מעטפת מכס אחת, אבל ישראל לא תהיה מוכנה להציב פקידי מכס בנמלי עזה ולכן לא תהיה אכיפה של המכס הישראלי באזורים אלו הן מבחינת גביית המסים והן מבחינת חוקיות היבוא.
 
ג.      הקוורטט שוקל להקים מעבר וירטואלי בין עזה לגדה שינוהל ע"י חברה בינ"ל שתספק שירותי מידע ויעוץ לרשויות ממשלתיות אשר חלקם ממוקדים לנושאי המכס והנושאים המשקיים. ככלל, השירותים המוצעים ע"י חברות מסוג זה הם בגדר שירותי תמיכה באמצעות יכולות מוכחות בהשגת מידע אולם אין ביכולת החברות הללו, עם כל התחכום הקיים במערכותיהן, להעניק שרותי אכיפה. דבר זה יוביל לזליגת מוצרים באיכות נמוכה שאינם עומדים בתקן הישראלי כגון: מוצרי תינוקות ללא תקן, תרופות האסורות ביבוא או אף שפג תוקפם, מוצרי מזון וחקלאות עם היגיינה ירודה וכן מוצרי חשמל וחלפים לרכב ללא תקן וכו'.
 
ד.     אי יכולת האכיפה בנמלי עזה, תפגע לא רק בחוקיות היבוא באמצעות כניסת מוצרים לארץ באיכות נמוכה, אלא גם תביא לאיבוד הכנסות למדינה בשני אופנים.
1)     תשלום מכס ומס קניה – מוצרים עתירי מס כגון: קוסמטיקה,אלכוהול, מוצרי מזון וקפה, מוצרי אלקטרוניקה וחשמל, סיגריות וחלקי חילוף, שיזלגו לארץ דרך הרש"פ לא יחויבו במכס ומס קניה כפי שמחויב כל מוצר עתיר מס המיובא למדינת ישראל.
2)     תשלום מע"מ – כל המוצרים המיובאים לארץ מחוייבים במע"מ, דבר שלא יקרה במוצרים שיזלגו לארץ דרך הרש"פ.
 
ה.     אי יכולת האכיפה בנמלי עזה הן מבחינת גביית המסים והן מבחינת חוקיות היבוא תביא לפגיעה חמורה בכושר התחרות של היבוא לישראל והייצור המקומי, מכיוון שיזלגו לישראל מוצרים שלא שולם בגינם מס ולא עומדים בתקן הישראלי ועל כן יהיו בהרבה יותר זולים ממוצרים המיובאים לארץ דרך נמלי ישראל או מיוצרים ע"י היצרנים המקומיים.
 
שני מציין שבשל החשש מזליגת סחורות באיכות נמוכה שאינן עומדות בחוקיות היבוא ואין משלמים עבורן את המס הנדרש מכל מוצר המיובא לארץ, חשוב כי כל משרדי הממשלה הנוגעים בתחום היבוא והיצוא יערכו לקראת מהלך זה.

פתרונות אלטרנטיביים לבעיית זליגת הסחורות מהגדה לישראל
שני מציע שורה של פתרונות אלטרנטיביים לנושא:
א.     פיקוח זמני במעבר קרני – מכיוון שהקוורטט מסרב שהמכס הישראלי יפקח דרך מעבר קרני, על הסחורות המגיעות לגדה, ניתן להציע להם פיקוח לתקופה קצובה עד שיבנה גבול מסודר בין הגדה לישראל. כשתושלם בניית הגדר, ניתן יהיה לעבור למצב של אזור סחר חופשי בין ישראל לרשות הפלשתינאית.
 
ב.     שיתוף פעולה בין מכון התקנים הישראלי והפלשתינאי – יש לקיים מעטפת מכס אחידה של ישראל והרשות הפלשתינאית.
 
ג.      כרם שלום – ניתן להקים משולש גבולות מצרים עזה וישראל. פתרון זה יהיה כרוך בהשקעה מינורית שתניב שליטה ובקרה בטווח הקצר על סחורות המגיעות ממצרים ונמלי עזה לרש"פ במסגרת הסכם פריז (מעטפת מכס אחת). מצרים תפקח על הסחורות המגיעות דרך היבשה לרש"פ וישראל תפקח על הסחורות המגיעות מעזה לגדה. כאשר בטווח הרחוק השאיפה היא שכרם השלום יוכל לתפקד כאזור סחר חופשי ואזור קוויז.
 
ד.     תוספת מסילת רכבת – חיבור בין חלקי הרש"פ ע"י תוספת מסילת רכבת של כ-5 ק"מ מה שיכול לממש את המעבר הבטוח. פתרון זה מצריך השקעה גבוהה בתשתיות, אך ימנע מסחורות לזלוג לישראל, בשל הקושי בהברחת סחורות מהרכבת בניגוד לקלות בה הדבר יכול להתבצע באמצעות משאיות.
 
 
"בתהליך ההערכות לקראת מהלך ההתנתקות אנו חייבים ללמוד מניסיון העבר שבו תחת משטר הסכם פריס לא יכולנו למצות את הפוטנציאל לחברות הישראליות ולכלכלה הישראלית במערכת היחסים הכלכלית עם הרשות הפלשתינאית. הרשות העדיפה שלא לאפשר לחברות הישראליות לפעול באופן ישיר בשוק הפלשתינאי מחד גיסא ומאידך גיסא, התאפשרה זליגה של מוצרים זולים, לעיתים באיכות נמוכה לישראל על אף הפיקוח של כוחות צה"ל, באופן שיצר תחרות לא הוגנת עם התעשייה והמסחר הישראליים", אמר שני.
 
לטענתו, נושאי המעברים, משטר המכס ותנאי הסף של ישראל להסכם כלכלי, שייקח בחשבון את האינטרסים של החברות הישראליות בפעילות אפשרית ברשות מחד גיסא, ואת ההגנה הנדרשת על השוק הישראלי בתחומים מסוימים מאידך גיסא, כל אלה צריכים להיות מטופלים במסגרת ההערכות לקראת הסכם אפשרי.