איגוד לשכות המסחר: סחבת במשרד המשפטים מעכבת את "חוק הסוכן"

הצעת החוק אמורה להגן על ציבור הסוכנים בישראל כמקובל באיחוד האירופי. אוריאל לין: מדובר בחוק נחוץ בעיקר בגלל שחלק ניכר מפעילות הסחר של ישראל מבוצעת באמצעות הסכמי סוכנות
 
איגוד לשכות המסחר מחדש את יוזמתו להעברת חוק הסוכן שנועדה להגן על סוכנים הפועלים בישראל ולפיתוח שווקים מקומיים עבור גורמי חוץ, כמקובל באיחוד האירופי. במסגרת זו פנה אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אל ח"כ חיים רמון, שר המשפטים, בדרישה שיקדם את הצעת החוק.
 
"על אף שמשרד התמ"ת תומך באופן מלא בהצעתנו ואף שמשרד המשפטים קיבל את פנייתנו בעניין כבר לפני מספר שנים, אנו סובלים מסחבת בלתי סבירה, שמקורה במשרד המשפטים עצמו. לא לכך אני מצפה מרשות ממלכתית", ציין לין בפנייתו לרמון.
 
סוכן מוגדר כאיש מכירות המקשר בין המפעל או החברה לבין הקונה והוא אינו צד לעסקה. בדרך כלל הסוכן מקבל עמלה רק כאשר העסקה יוצאת לפועל. בישראל, מעמד הסוכן אינו מוסדר בחקיקה אלא נתון לתחולת עקרונות החוק הכללי, מצב שחושף את הסוכנים לסיכונים ומחבל בפעולתם.
 
מהלשכה המשפטית באיגוד נמסר כי חברים באיגוד, המשמשים כסוכנים, התלוננו על כך שהם נאלצים להתמודד עם הודעות על ביטול הסכם 'מהיום למחר', גם לאחר שנים ארוכות של פעילות משותפת והשקעה משמעותית בבניית השוק של הספק, והם נותרים ללא פיצוי וללא סעד חוקי.
 
נשיא האיגוד הוסיף בפנייה כי "אין הכוונה להעניק לסוכן הישראלי זכויות מיוחדות או ליצור נורמות הגנה חדשות ומיוחדות. אנו מבקשים להעניק לסוכן את אותן הגנות המקובלות באיחוד האירופאי, בו אנו שואפים להשתלב: חיוב במתן הודעה מוקדמת מספקת לסיום הסכם הסוכנות ומתן פיצוי כספי בגין עבודת הסוכן לפיתוח השוק והמוניטין של העסק".
 
לדברי לין, אשר כיהן בעבר כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת: החוק הפך לנחוץ מאוד בעיקר בגלל שחלק ניכר מפעילות סחר החוץ של ישראל מבוצעת באמצעות הסכמי סוכנות, שבין סוכנים מקומיים לבין ספקי חוץ. "המציאות הוכיחה שהסכמים אלה אינם מעניקים את ההגנה הנאותה לסוכן הישראלי, המשקיע משאבים רבים בפיתוח עסקיו של ספק החוץ".