איגוד לשכות המסחר: לעדכן מחדש את תקנות הוצאות הנסיעה העסקית לחו"ל

נשיא איגוד לשכות המסחר למנהל רשות המיסים: תקנות הוצאות נסיעה עסקית לחו"ל המוכרות לצורך מס מחייבות עדכון מחודש. עלינו להשתחרר מן הגישה כאילו נסיעות לחו"ל הן בבחינת פרס
 
"חישוב הוצאות נסיעה עסקית בצמוד לעליית המדד בארה"ב, כפי שעוצב בשנת 1972 אינו רלוונטי עוד כיום. גובה ההוצאות העסקיות בגין נסיעה לחו"ל מזמן כבר איבד כל קשר עם שיעור עליית המדד בארה"ב." כך עולה מפניה ששיגר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אל יהודה נסרדישי, מנהל רשות המיסים.
 
על-פי התקנות* בגין הוצאות לינה עבור נסיעה עסקית, מוכר לצורכי מס עבור 7 הלינות הראשונות סכום של 227$. מאז יום הלינה ה-8 ועד יום הלינה ה- 90 מוכר סכום מירבי של 170$, ומעל 90 לילות תותר הוצאה של עד 100$ ללינה.
 
לדברי לין, "כל מי שטס לעיר כמו ניו-יורק, לונדון או כל אחת מערי הבירה של אירופה, יודע שלא ניתן להשיג חדר סביר ברמת מחירים זו. באירופה המחיר הממוצע הוא מעל 200 יורו, בלונדון מעל 200 לירות סטרלינג, ובארה"ב וקנדה בין 300 ל- 500 דולר. מן הראוי שנסיעה לחו"ל לצורך קידום עסקי תוכר, ויהיה ניתן להזדכות בהוצאות לינה בבית מלון ברמה סבירה במלואן."
 
לדבריו, יש לבחון מחדש מדוע נקבע דירוג שונה בעבור נסיעות עסקיות הכוללות יותר מ- 90 ימי שהייה בחו"ל, בהן מוכר לצורכי מס רק הסכום המזערי של 100$; וכן, האם נכון לקבוע כי "שתי נסיעות או יותר שלא הייתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של 14 יום לפחות, יחשבו כנסיעה אחת", כפי שנהוג כיום.
 
לין הוסיף כי, יש גם לעדכן את הסכומים המותרים בגין הוצאות מחיה, בין שנדרשו הוצאות לינה ובין שלא. הסכומים המותרים לפי התקנות ליום שהייה בחו"ל הינם 64$ אם נדרשו הוצאות לינה, ו- 106$ ליום אם לא נדרשו הוצאות לינה.
 
לדבריו, "יש לאמץ את הגישה הרווחת היום במרבית ארצות המערב, על-פיה לא קובעים תקרת גג להוצאות נסיעה המוכרות לצורכי מס, כל עוד הן ברמת השוק הריאלית והן נחוצות לצורכי קידום עסקי החברה. עלינו להשתחרר מן הגישה הארכאית כאילו נסיעות לחו"ל הן בבחינת פרס. במציאות של היום קשה לקדם עסקים ללא נסיעות עסקיות לחו"ל."