אולמרט: הרחבת האיחוד האירופאי פותחת בפני חברות ישראליות הזדמנויות עיסקיות

מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת: הרחבת האיחוד האירופאי פותחת בפני חברות ישראליות הזדמנויות עיסקיות כתוצאה מהשקעות האיחוד האירופאי במדינות המצטרפות במיליארדי יורו ; משרד התמ"ת נערך להצטרפות ומפיץ עלון מידע ליצואנים בנושא הרחבת האיחוד האירופאי

הרחבת האיחוד האירופאי פותחת בפני חברות ישראליות הזדמנויות עיסקיות – כך אמר היום מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת והתקשורת אהוד אולמרט במסגרת הערכות משרד התמ"ת ל-1.5.04 בו צפויות להצטרף לשרות האיחוד האירופאי 10 מדינות חדשות. עם הצטרפות המדינות החדשות (פולין, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, סלובניה, אסטוניה, ליטא, לטביה, קפריסין ומלטה יתבטלו הסכמי הסחר החופשי של ישראל עם חמשת המדינות פולין, הונגריה, צ'כיה סלובניה, סלובקיה, ומתאריך זה ינוהלו יחסי הסחר של ישראל עם 10 המדינות המצטרפות במסגרת הסכם האסוציאציה שבין ישראל לאיחוד האירופאי.

השר אולמרט אומר כי תהליך ההרחבה יוצר הזדמנויות עיסקיות. כניסת המדינות המועמדות לאיחוד האירופאי, פרושה התחייבות של האיחוד האירופאי להביאן לרמות מערב אירופאיות במספר תחומים, בעיקר, תחבורה, איכות סביבה, אבטחה, אגרוטכנולוגיה, תנאי הכניסה לאיחוד האירופאי מחייבים יישום שינויים מבניים בהיקף ניכר על מנת לעמוד בדרישות המערב אירופאיות. בפרוייקטים אלו, אומר השר אולמרט, יוכלו חברות ישראליות לקחת חלק.

רונית קן מנהלת המינהל לסחר חוץ בתמ"ת אומרת כי הרחבת האיחוד האירופאי מתבטאת בהשקעות בסדר גודל הנאמד בעשרות מיליארדי יורו מצד האיחוד האירופאי וגופים בינלאומיים במדינות המצטרפות, מתוך כוונה לקרב את רמת החיים ואיכות התשתיות באותן מדינות לרמה המקובלת במערב אירופה.

בנוסף פועל מינהל סחר חוץ לניצול ההזדמנויות העיסקיות הנוצרות כתוצאה מהשקעות אלו.

קן מציינת עוד כי מינהל סחר חוץ בתמ"ת יפעל לכך כי בהליך ביטול ההסכמים לא תיגרם פגיעה לייצוא הישראלי ובנוסף להבטיח כי הסכם הסחר עם האיחוד יתן מענה לצרכי הייצוא לגוש סחר המונה 25 מדינות וכ-450 מיליון נפש. בשבוע האחרון חתמה ישראל על הסכם עם נציבות האיחוד האירופאי לפיצוי בגין הרחבת האיחוד האירופאי. עיקר ההטבות בתחום המזון המעובד, המיצים, היין, ירקות קפואים ותבלינים.


בימים אלה מפיץ המינהל לסחר חוץ בתמ"ת עלון מידע ליצואנים בנושא הרחבת האיחוד האירופאי.

בעלון אינפורמציה על:
- כללי המכס אשר יחולו ביצוא וביבוא למדינות המצטרפות.
- פיצוי שישראל תקבל, בגין ההרחבה.
- ישראל והקרנות האירופאיות במדינות המצטרפות
- חלוקת הכספים המיועדת בין המדינות – סיוע מהאיחוד האירופאי.
- ההזדמנויות העסקיות כתוצאה מההרחבה.
- האם המצטרפות תחשבנה מדינות חברות לכל דבר ודבר.
- רכישות ממשלתיות בהתאם לקרנות השונות.

להלן עלון המידע :


הרחבת האיחוד האירופי – עיקרי מידע והשלכות

רונית קן, סמנכ“ל סחר חוץ במשרד התמ“ת, מדווחת כי בתאריך 27.1.2003 ערך מינהל סחר חוץ כנס, בהשתתפות נציגי ממשלה, תעשייה ואקדמיה, אשר דן בהיערכות ישראל להרחבת האיחוד האירופי. הכנס הגדיר הסוגיות אשר לפתירתן יש להיערך ואובחנו האתגרים אשר ההרחבה מציבה. בעקבות הכנס התבצע שת“פ בין משרד התמ“ת ומשרד החוץ אשר עיקרו היערכות לביטול הסכמי הסחר והסכמים כלכליים נוספים בין ישראל והמצטרפות, והכללתם במסגרת ההסכם בין ישראל והאיחוד האירופי. משרד התמ“ת ומשרד החקלאות ניהלו יחד וסיימו את המו“מ לפיצויים בגין הרחבת האיחוד האירופי, אשר עיקר קבלת הטבות חקלאיות נוספות. וכן, בשיתוף עם משרד המשפטים, נעשים נסיונות לאתר כל החקיקה הישראלית הנדרשת לשינוי בעקבות ההרחבה.


בחודש מאי 2004 צפויות להצטרף לשורות האיחוד האירופי 10 מדינות חדשות, והן: פולין*, הונגריה*, צ'כיה*, סלובקיה*, סלובניה*, אסטוניה, ליטא, לטביה, קפריסין ומלטה (* מדינות עימן יש לישראל כיום הסכם סחר חופשי).

עם סיום תהליך ההרחבה נראה גוש כלכלי המונה 25 מדינות וכ- 450 מיליון איש. צופים שההרחבה תביא לגידול בתוצר של 10 מיליארד יורו עבור האיחוד האירופי ו- 23 מיליארד יורו עבור המצטרפות.


מה תהא המסגרת בה יתנהל הסחר עם המצטרפות לאחר כניסתן לאיחוד האירופי?
בתאריך 1.5.04, תאריך ההרחבה, יתבטלו הסכמי האס"ח של ישראל עם חמשת המדינות המועמדות עימן לישראל יש הסכם אס"ח (פולין, סלובקיה, צ'כיה, סלובניה והונגריה). מתאריך 1.5.04 ינוהלו יחסי הסחר של ישראל עם 10 המדינות במסגרת הסכם האסוציאציה שבין ישראל והאיחוד האירופי.


מה יהיו כללי המכס אשר יחולו ביצוא וביבוא למדינות המצטרפות?
החל מתאריך ההרחבה פרוטוקול המכס של ההסכם בין ישראל והאיחוד האירופי יחול גם על יצוא ויבוא ל-10 המצטרפות. פירושו של דבר כי על מנת לזכות בהטבות המכסיות הכלולות בהסכם יש לעמוד בכללי המקור הנקובים בהסכם.

בהתאם להסכם הסחר בין ישראל והאיחוד האירופי לא ניתן יהא לקבל הישבון על מוצר המיוצא לכ"א מהמדינות החברות באיחוד האירופי עם תעודת מקור (יורו 1).

סחורה המיוצאת למדינות המצטרפות עימן יש לישראל הסכם אס"ח לפני ה- 1.5.04, ולה תעודת מקור בהתאם להסכם הסחר בין ישראל והמצטרפת עד אותו תאריך, הרי שתעודת המקור תהא בתוקף עד לתאריך 1.9.04.
ניתן יהא להוציא תעודות מקור באופן רטרואקטיבי עד לתאריך 1.9.04 בגין סחורות אשר יכנסו למצטרפות עימן יש לישראל הסכם סחר כיום, בתנאי שיכנסו עד לתאריך 1.5.04.

שת"פ המכסי המהווה חלק מהסכמי הסחר עם חמשת המצטרפות, יהיו בתוקף עד 3 שנים לאחר תאריך ההרחבה, מכיוון שהסכמים אלו מאפשרים לערוך אימות עד 3 שנים אחורנית.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר הבא: http://europa.eu.int/comm./taxation_customs/publications/info_doc/info_doc.htm

אגף המכס והמע"מ הישראלי נמצא כעת בהכנה של כללים מקבילים ליבוא ארצה הצפויים להתפרסם בקרוב.


האם ישראל תקבל פיצוי בגין ההרחבה?
משרד התמ"ת ומשרד החקלאות ניהלו מו"מ עם נציבות האיחוד האירופי מו"מ לפיצוי בגין ההרחבה. ישראל קיבלה ההטבות הבאות בתחום המזון המעובד:

1300 טון בפטור ממכס לתערובות מיצים (ex 20090)
350 טון בפטור ממכס למיצי ירקות (200980)
150 הקטוליטר יין (220421)
80 טון תבלינים בפטור ממכס (094019-90)
150 טון שום קפוא (20049098)


רכש ציבורי
כניסת המועמדות לאיחוד האירופי פירושה נטילת כל המחויבויות הבינ"ל של האיחוד האירופי. בין היתר, המועמדות תצטרכנה להיכנס להסכם הרכישות הממשלתיות (GPA ) במסגרת ארגון הסחר העולמי. פירושו של דבר, פתיחת שווקי הרכש הממשלתי בפני המדינות החברות בהסכם, אשר ישראל הינה אחת מהן. אי לכך, חברות ישראליות ייהנו ממעמד זהה לזה של חברות מקומיות בהתמודדות על מכרזי רכש ציבורי.

נדגיש כי עדיין לא נקבע לכך תאריך. נכון להיום הגישו היום המצטרפות רשימה של משרדי ממשלה, רשויות וגופים ציבוריים אשר יהיו כפופים להסכם ה-GPA. רשימה זו עדיין דורשת אישור המדינות החברות בהסכם כולל ישראל.
ניתן לראות הרשימה באתר:

 http://europa.eu.int/eur-lex/en/archive/2003/1_23620030923en.html


ישראל והקרנות האירופיות במדינות המצטרפות
האיחוד האירופי ימשיך להפעיל את קרנות סיוע החוץ הפועלות כבר כיום במדינות המועמדות, גם לאחר הצטרפותן לאיחוד האירופי. עם זאת, בעוד שחברות ישראליות לא יכולות להשתתף כיום במכרזים במסגרת קרנות סיוע חוץ למז' אירופה, הרי שעם כניסת המועמדות לאיחוד האירופי, יהפכו קרנות אלו להיות חלק מהקרנות המבניות. חברות ישראליות זכאיות להשתתף במכרזים המוצעים במסגרת הקרנות המבניות, בכפוף להסכם ה- GPA ולדירקטיבות הרכש הציבורי האירופאי.

קרנות סיוע החוץ עליהן מדובר הינן: PHARE (סיוע כלכלי וחברתי), SAPARD (סיוע חקלאי), ISPA (תשתיות תחבורה וסביבה).
http://europa.eu.int/comm/regional_policy/funds/ispa/docum_en.htm
http://europa.eu.int/comm/enlargement/pas/phare/index.htm
http://europa.eu.int/comm/enlargement/pas/sapard.htm

המדינות המצטרפות יקבלו בין השנים 2004-2006 סיוע מהאיחוד האירופי בשווי 24 מיליארד יורו. להלן פירוט חלוקת הכספים המיועדת בין המדינות, בהתאם לקרנות השונות (structural funds, cohesion funds).


הנתונים הינם במיליוני יורו
Objective 1* סיוע לפיתוח והתאמה מבנית של אזורים המפגרים מאחור – תל"ג לנפש נמוך מ- 75% מהממוצע הקהילתי.
** קרן התומכת בפרויקטים בתחום איכות הסביבה ותשתיות תחבורה באזורים בהם רמת התמ"ג נמוכה מ-90% מהממוצע הקהילתי.


אלו הזדמנויות עסקיות יוצרת ההרחבה?
כניסת המועמדות לאיחוד האירופי פירושה התחיבות של האיחוד האירופי להביאן לרמות מערב אירופאיות במספר תחומים, בעיקר תחבורה ואיכות סביבה. החקיקה האירופאית אשר המועמדות אימצו כתנאי כניסה לאיחוד האירופי, פירושה יישום שינויים מבניים בהיקף ניכר על מנת לעמוד בדרישות המע' אירופאיות.

לדוגמא, בתחום איכות הסביבה: ההרחבה פירושה הרחבת הגוש "הירוק" הגדול בעולם. האיחוד האירופי דורש מהמצטרפות לאמץ וליישם 149 חוקים בתחום איכות הסביבה. מוערך כי על מנת לעמוד בהתחייבויותיהן יצטרכו המועמדות להעלות את היקף ההשקעה באיכות הסביבה העומד כיום על פחות מ- 2% מהתל"ג שלהן ללמעלה מ-3% מהתל"ג. סך ההשקעות הנדרשות בתחום זה נאמדות בכ- 100 מיליארד יורו. הפרויקטים צפויים בעיקר בתחומים של: מחזור אשפה, חשמל נקי וטיפול במים ושפכים.


האם המצטרפות תחשבנה מדינות חברות לכל דבר ודבר?
המצטרפות הינן מדינות חברות באיחוד האירופי לכל דבר ודבר, אך חשוב להדגיש כי יש מספר תחומים בהם ניתנו למצטרפות מספר תקופות התאמה (transition period) לאימוץ חוקי/דרישות האיחוד האירופי, או לחילופין לקח האיחוד האירופי במספר מקרים תקופות התאמה עד שיכיר באישורים הניתנים ע"י רשויות מסוימות במצטרפות.

בנוגע לחופש תנועת סחורות הרי שבחמש מדינות (קפריסין, ליטא, פולין, סלובניה ומלטה) ניתנה תקופת התאמה (אשר אורכה משתנה ממדינה למדינה) לגבי הכרה באישור שיווק תרופות הניתן באותן מדינות, ובפולין ניתנה גם תקופת התאמה להכרה ברישוי מוצרים רפואיים.

יש לשים לב, כי לדבר יכולה להיות השפעה על מתן אישורי יבוא ממשרדי ממשלה בישראל. אלו בד"כ מכירים באישורי יבוא המגיעים מהאיחוד האירופי. כאן קיימת האפשרות שמוצר המגיע ממדינה מצטרפת לא יוכר באופן אוטומטי, אלא ייבדק לגופו.
מידע נוסף בנושא ניתן למצוא באתר: http://europa.eu.int/comm/enlargement/negotiations/chapters/index.htm


כתבו וערכו:
בועז הירש, עו"ד – ממונה מח' הסכמי סחר בילטרליים מינהל סחר חוץ, מ. התמ"ת [email protected]
יהושוע (ג'וש) פלג, עו"ד – ס' ממונה מח' הסכמי סחר בילטרליים, מינהל סחר חוץ, מ. התמ"ת [email protected]

המידע פורסם באתר משרד המסחר התעשייה והתעסוקה, בכתובת www.moit.gov.il.