המשק היצרני חזר להתכווצות בפברואר

על פי מדד מנהלי הרכש בישראל חזר המשק להתכווצות בפברואר 2016 זה החודש השני, כשאף נצפתה התעצמות קלה בעוצמת ההתכווצות.

הערך שנמדד בפברואר עומד על 46.8%, לעומת ערך של 48.1% שנמדד בחודש הקודם  (סדרת נתונים מנוכה עונתיות), ירידה של 1.3% לעומת הערך שנמדד בחודש הקודם. בפברואר הרכיבים החשובים והמרכזיים של המדד נמצאים בהתכווצות, מלבד רכיב תפוקות הייצור הנמצא עדיין בהתרחבות. רכיב המחירים ממשיך להימצא בהתכווצות.

רכיב  תפוקות הייצור ממשיך, זה החודש החמישי ברציפות, להימצא במגמת התרחבות ואף נצפתה התעצמות בעוצמה של ההתרחבות. הערך שנמדד עומד על 55.9%, לעומת ערך של 51.2% שנמדד בחודש הקודם, עלייה של 4.7%. המשיבים לסקר מייחסים את המשך ההתרחבות ברכיב זה לעונתיות ולרמת הביקושים.

רכיב ההזמנות המקומיות ממשיך זה החודש השני ברציפות להימצא בהתכווצות, אם כי נצפתה התמתנות קלה בעוצמה של ההתכווצות. הערך שנמדד עומד על 46.8% לעומת ערך של 44.4% שנמדד בחודש הקודם, עלייה של 2.4% לעומת החודש הקודם. המשיבים לסקר מייחסים את המשך התכווצות ברכיב זה לרמת הביקושים.

רכיב כמות הרכישות למלאי ממשיך זה החודש ה-11 ברציפות להימצא במגמת התכווצות ואף נצפתה התעצמות משמעותית נוספת בעוצמת המגמה. הערך שנמדד בפברואר עומד על 39.6% לעומת ערך של 45.0% שנמדד בחודש שעבר, ירידה של 5.4% לעומת החודש הקודם. המשיבים לסקר מייחסים את המשך ההתכווצות ברכיב זה למדיניות מלאי בעקבות רמת הביקושים ולמדיניות ניהול מלאי של הפירמות.

רכיב המחירים ממשיך זה החודש ה-11 ברציפות להימצא במגמת התכווצות, אם כי בפברואר נצפתה התמתנות בעוצמה של ההתכווצות. הערך שנמדד עומד על 42.0% לעומת ערך של 36.5% שנמדד בחודש הקודם, עלייה משמעותית של 5.5% לעומת הערך שנמדד בחודש הקודם. המשמעות של רכיב המחירים הנמצא בהתכווצות הינו כי נצפתה הוזלה במחירי חומרי הגלם. מתוך ניתוח התשובות לסקר ניתן ללמוד כי הסיבות העיקריות להתכווצות ברכיב זה הינה הירידה במחירים.

רכיב זמני האספקה בשוק המקומי ממשיך זה החודש השני ברציפות להימצא בהתרחבות ואף נצפתה התעצמות, אמנם מזערית, בעוצמה של ההתרחבות. הערך שנמדד עומד על 51.3% לעומת ערך של 51.1% שנמדד בחודש הקודם, עלייה של 0.2% לעומת הערך שנמדד בחודש הקודם. משמעות הנתון  ברכיב  זה  היא  שישנה התארכות בזמני האספקה של מוצרים מקומיים.

ברכיב זמני האספקה מחו"ל חל בפברואר שינוי כיוון ולאחר חמישה חודשים במגמת התכווצות חצה רכיב זה את קו 50% וחזר להתרחבות. הערך שנמדד עומד על 53.4% לעומת ערך של 47.3% שנמדד בחודש הקודם, עלייה משמעותית של 6.1% לעומת הערך שנמדד בחודש הקודם. משמעות הנתון  ברכיב  זה  היא שישנה התארכות בזמני האספקה של מוצרי חומרי הגלם מחו"ל.

רכיב רמות המלאי של חומרי גלם ממשיך זה החודש השני ברציפות להימצא בהתכווצות ואף נצפתה התעצמות בעוצמה של ההתכווצות. הערך שנמדד ברכיב זה עומד על 44.2% לעומת ערך של 48.4%  שנמדד בחודש הקודם, ירידה של 4.2% לעומת החודש הקודם. המשיבים לסקר מייחסים את המשך ההתכווצות ברכיב זה לרמת הביקושים ולמדיניות מלאי מכוונת.

גם רכיב מלאי מוצר מוגמר ממשיך, זה החודש השני ברציפות, להימצא בהתכווצות, ובפברואר אף נצפתה התעצמות בעוצמה של ההתכווצות. הערך שנמדד ברכיב זה עומד על 46.9% לעומת ערך של 8.4% שנמדד בחודש הקודם, ירידה של 1.5% לעומת הערך שנמדד בחודש הקודם. המשיבים לסקר מייחסים את המשך ההתכווצות ברכיב זה לרמת הביקושים ולעונתיות.

רכיב התעסוקה ממשיך זה החודש השני ברציפות להימצא בהתכווצות, אם כי בפברואר נצפתה התמתנות בעוצמה של ההתכווצות. הערך שנמדד עומד על 48.8% לעומת ערך של 47.8% שנמדד בחודש הקודם, עלייה של 1.0% לעומת הערך שנמדד בחודש הקודם. מתוך ניתוח התשובות לסקר ניתן ללמוד כי המשיבים לסקר מייחסים את המשך ההתכווצות ברכיב זה להתייעלות ולעונתיות.

רכיב הביקושים ליצוא ממשיך, זה החודש ה-13 ברציפות, להימצא במגמת התכווצות ואף נצפתה התמתנות דרסטית בעוצמה של מגמת ההתכווצות. הערך שנמדד עומד על 39.3% לעומת ערך של 49.9% שנמדד בחודש הקודם, ירידה דרסטית של 10.6% לעומת החודש הקודם. המשיבים לסקר מייחסים את המשך  ההתכווצות ברכיב זה לרמת הביקושים מהפירמות בחו"ל.