שרשרת האספקה של ישראל בחירום חשופה להתקפות ועיכובים במקטעים שונים על ידי שחקנים שונים. אחזקת מלאי חירום יכולה לתת פיתרון מסויים לטווחי זמן קצרים אך אינה מהווה תחליף להמשכיות הסחר. במקטעים מחוץ לגבולות המדינה ניתן לציין פעילות אנטי ישראלית כלכלית של ארגוני חברה אזרחית וחרם הפועלים כנגד ישראל. פעילות זו גוברת בעת סבבי לחימה ויכולה לגלוש, עקב לחץ אזרחי, לכדי פגיעה נקודתית באוניות ונמלים ספציפיים כגון הפגנות הזדהות׳ מצד ועדי עובדים ומניעה ׳התנדבותית׳ של חברות בתחום הספנות לקיום עסקים עם ישראל.
במקטע הספנות ניתן לציין חשיפה לפעילות באזור דרום הים האדום על ידי כוחות הקשורים לאיראן או בקרבת נמלי ישראל שבים התיכון: בחיפה על ידי חיזבאללה ובאשדוד על ידי חמא"ס. בנוסף ניתן לצפות בסבירות קטנה יותר התקפות שמקורן בחוף הלובי או צפון סיני כנגד ספנות המיועדת לישראל.
בנוסף להתקפות קינטיות אפשר להעריך כי קיימת בעיה בזמינות נפח הובלה בשליטה ישראלית כדי לשרת את המשק הישראלי במידה ובעת חירום ספנות זרה תפסיק לפקוד את נמלי ישראל והיקפים גדולים של סחורות המיועדות לישראל יפרקו בנמלים אחרים במסגרת הכרזת 'תום מסע' על ידי חברות הספנות. זמינות נפח הובלה צריך להיות מתואם עם סוג האוניות הנדרשות (מיכליות, צובר, מכלות) וכן ציוות ישראלי מתאים להפעלתן.
ניסיון העבר מראה כי נמלי ים ומתקני תשתית ואנרגייה בישראל שימשו כמטרות בסבבי לחימה קודמים. הנמלים הינם צוואר הבקבוק המשמעותי ביותר בשרשרת הלוגיסטית לישראל. כך לדוגמא כפי שתואר, למרות שליטה ללא עוררין של חיל הים בנתיבי הים לישראל הרי שסגירת נמל חיפה עקב מטחי טילים מלבנון הביאה במלחמת לבנון השנייה לניתוק שרשרת האספקה הימית לישראל העוברת דרך נמל חיפה והסתמכות על נמל אשדוד כשער היחידי למשק הישראלי.
גם שינוע סחורות בתוך ישראל יכול להיות מופרע על ידי מחסור בנהגים וכן עקב מהומות מקומיות בנגב ובכך יכולה להיות מופרעת התנועה לנמל אילת שיכול לשמש כנמל אלטרנטיבי בסחורות מסויימות לנמלי הים התיכון של ישראל. תיתכן גם פגיעה בקווי הנפט של קצא״א החוצים את הנגב ובכך גרימת הפרעה אפשרית באספקת נפט גולמי למתקני הזיקוק בחיפה ואשדוד.
בישראל פועלים שני נמלים בבעלות זרה ונמל שלישי אמור להתחיל לפעול בשנת 2023. קשה להעריך מה תהיה תגובתם של אזרחים זרים המועסקים בנמלים אלו לאירועים ביטחוניים בישראל. זו תלויה כמובן בגורמים רבים שהמצב החוקי הוא רק אחד מהם. עם זאת, התשתית הפיזית נשארת בכל מקרה בישראל לצד מרבית העובדים שהינם ישראלים ולפיכך ניתן להניח כי גם אם האזרחים הזרים יעזבו את ישראל בעת חירום הרי שהנמלים הפרטיים ימשיכו לפעול.
לקריאת המאמר המלא במגזין לחצו כאן.