כדאי לעשות עסקים בישראל?

הבירוקרטיה בישראל, בנוסף להחלפת השרים התכופה, גורמים לממשלה לזנוח תוכניות שעל נחיצותן אין ויכוח. כך עלה מהרצאה של מנכ"ל חברת ממן עופר לינצ'בסקי בכנס "PORT2PORT" שנערך השבוע.

נושא ההרצאה של לינצ'בסקי, בעבר פקיד בכיר במשרד האוצר, מנכ"ל רכבת ישראל והממונה על תוכנית הרכבת הקלה בתל אביב, היה "איך עושים עסקים בישראל". המסקנה שלו לא היתה חיובית.

לינצ'בסקי פתח בכמות הגופים, הרגולציות והאישורים שצריך יזם לעבור, "מסע יסורים" כדבריו, על מנת להוציא פרויקט לפועל במדינת ישראל, ומדוע חלק ניכר מהיזמים פשוט אינם שורדים.

"יכול להיות", פתח "שמדובר בפרויקט שמוסכם על דעת כל הגורמים. למרות זאת, היזם סובל מייסורים שהוא צריך לעבור. הרבה לא שורדים, ואם כן, אז המהמורות מתמשכות לאורך זמן ארוך".

כדוגמא הביא לינצ'בסקי את קו הרכבת המהיר תל אביב-ירושלים: "אני מלווה את הפרויקט כבר 20 שנה לפחות, מהיום שעבדתי במשרד האוצר כרפרנט צעיר במשרד התקציבים. ולימים אח״כ במערך התחבורה הציבורית. ולימים אח״כ כמנכ״ל הרכבת. והינה אנחנו חוגגים השנה 20 שנה. כשהייתי ברכבת בשנת 2005, אז כבר היתה החלטה שהולכים על הקו במתווה הנוכחי, דרך מודיעין. נכון לעכשיו, עובדים על הקו ואומרים שב-2018 הוא ייפתח", אמר, והסביר את מסכת התלאות שעבר הפרויקט, כשכל שר תחבורה בתורו הבטיח להביא את הפרויקט לכדי סיום.

פרויקט נוסף עליו דיבר היה קו הרכבת הקלה בתל אביב, בציר התנועה הכי עמוס בישראל – ציר ז'בוטינסקי: "אני לא חושב שיש אחד בסקטור המקצועי שחולק על הפרויקט הזה, אבל פה אי אפשר להגיד בוודאות שיקום הקו. המכרז הרשמי הראשון של ישראל פורסם על ידי המדינה ב-2001. עכשיו המדינה אומרת שתחילת הפעילות תהיה, אולי, ב-2025. קשה לשכנע חברות בינלאומיות גדולות לבוא ולהשקיע זמן, מרץ וכסף בכדי להתמודד פה.

"בשלב מסוים עבדתי באגד וחשבתי שאגד צריכה להיות שותפה בפרויקט. הקמנו חברה יחד עם חברות בינלאומיות ואחרי שש שנים של מכרז זכינו בפרויקט של 2 מיליארד דולר. עברנו משא ומתן עם המדינה ונחתם הסכם. ואז התחלפו אנשים ועלו שאלות, אחרי שמונה שנים, והפרויקט בוטל. יש לפחות שלוש-ארבע חברות בינלאומיות שאמרו – הבנו את הרעיון, זו מדינה לא רצינית, אי אפשר להשקיע פה, חבל.

"לפני כמה שנים שוב פורסמו כמה מכרזים, חלקם להקמה וחלקם לאספקה של קרונות. אני כמנכ"ל ממן חברתי לאחת הקבוצות הסיניות הגדולות בעולם וניגשנו לאחד המכרזים. אני יכול רק להכות על חטא ולהגיד, עופר, מה קרה, הזיכרון שלך כל כך קצר? זה אחרי שנה של מכרז, אחרי הוצאות של מיליון דולר הוצאות על המכרז, אחרי השקעה גדולה מול החברה הסינית. ובאה הממשלה ופשוט התחלפו האנשים והמכרז בוטל. אני לא מרים אפילו טלפון לחברה הסינית ולשאול האם רוצים להשתתף במכרז אחר.

"הסיבה היחידה מדוע מבטלים מכרזים שכולם מסכימים שהם חיוניים, היא התחלפות השרים. הממשלה מרשה לעצה כל פעם מחדש לפתוח את האסטרטגיה ולשאול האם הפרויקט חיוני. היזם הטיפוסי צריך לעבור אין סוף משרדים ממשלתיים, ראשויות מקומיות, וחוסר נכונות של הממשלה להבין שכאשר מתפרסם מכרז בינלאומי, הוא צריך להיות מקודש".

דוגמא נוספת היתה הקמת גנזך ממשלתי בארד, בו השתתפה ממן, פרויקט של פיתוח הנגב. "ניגשנו לזה יחד עם שיכון ובינוי והתמודדנו במשך שנתיים. נשארנו המתמודד היחיד והיינו לנו את המימון, והמכרז בוטל. קשה לי להאמין. קשה למצוא טיעון לבוא לחברות בינלאומיות לבוא ולהשקיע זמן וכסף להתמודד במכרזים בישראל".

לסיום דבריו הביא לינצ'בסקי את רשת קופיקס כדוגמא חיובית: "כנראה שזו הדרך היחידה שעובדת; יזם פרטי, שמזהה כשל שוק ופוטנציאל רווח, ומנסה לשנות ביעילות ובנהירות".