אוכלוסייה מזדקנת בסין

כתוצאה מהצלחת אכיפתה של מדיניות ה"ילד האחד" למשפחה, ניצבת סין בפני בעיה חדשה לחלוטין- אוכלוסייה מזדקנת, שאחוזיה הולכים ותופחים ואשר תמנה בשנת 2050 קרוב ל- 322 מיליון קשישים
 
בשנת 1978, עם חילופי הגברא בראשות המפלגה הקומוניסטית בסין, תם עידן ההסתגרות הפוליטית והכלכלית של המדינה המאוכלסת בעולם וסין יצאה לדרך חדשה. לצד רפורמות מרחיקות לכת בתחומים כלכליים ומסחריים, הוחלט בסין לראשונה בתולדותיה לפעול לטובת צמצום הילודה והאטת קצב גידול האוכלוסין, מתוך חשש כי יגיע הרגע בו סין לא תוכל להאכיל ולכלכל את כל אזרחיה.
 
וברוח חדשה זאת, בשנת 1979 פתחה ממשלת סין בקמפיין שכותרתו "לדחות, לחכות, לצמצם", דהיינו – להתחתן מאוחר יותר, להיות נשואים זמן רב יותר עד הולדת ילדים ולהביא לעולם פחות ילדים. החוקים החדשים התירו למרבית אוכלוסיית סין להביא לעולם ילד אחד בלבד, כאשר ההענשה על הולדת ילד נוסף הייתה חמורה ביותר. משפחה עם שני ילדים לא הייתה זכאית לשירותי חינוך, בריאות, דיור, תעסוקה בשירות המדינה וכיוצא בזה. יוצאים מן הכלל היו 8% מאוכלוסיית סין, המוגדרים כמיעוטים אתניים, אשר קיבלו היתר לשני ילדים. במקרים קיצוניים בלבד של משפחות כפריות המתפרנסות מחקלאות אשר להן שתי בנות, ניתן היתר לניסיון אחרון להולדת בן זכר.
 
30 שנה של מדיניות "ילד אחד" יצרו שינויים אדירים במודל המשפחה הסינית ואף בחברה הסינית. לא עוד משפחות גדולות ולא עוד חברה צעירה עם אחוז גבוה של ילדים כפי שמוכר במדינות המפתחות.
 
היום, כתוצאה מהצלחת אכיפתה של מדיניות ה"ילד האחד" למשפחה,  ניצבת סין בפני בעיה חדשה לחלוטין  - אוכלוסייה מזדקנת, שאחוזיה הולכים ותופחים.
 
הסיבה להזדקנותה המואצת של אוכלוסיית סין טמונה בעיקר בשיפור האדיר של שירותי הבריאות בסין, אשר הוביל לעלייה משמעותית בתוחלת החיים ולירידה דרסטית בתמותת תינוקות. נציין כי תוחלת החיים בסין עלתה מ-40.8 שנות חיים בלבד בשנת 1955,ל-71.5 שנות חיים בשנת 2005. זוהי גם הסיבה המרכזית לכך שכיום חיים בסין למעלה מ-102 מיליון קשישים (קשיש מוגדר כבן 65 שנה ומעלה). אחוז הקשישים באוכלוסייה הכללית בסין צפוי לשלש את עצמו בתוך 40 שנה - מ-8% כיום ל-24% בשנת 2050, ולעמוד על 322 מיליון קשישים.
 
אם כך, הירידה הדרמטית בפוריות והשיפור הרב באורך החיים בעשורים האחרונים, גורמים לאוכלוסיית סין להזדקן בקצב מהיר במיוחד ביחס לאוכלוסיית העולם, כאשר תופעה זו מלווה באופן טבעי בעלייה בשכיחותן של מחלות כרוניות ונכויות באוכלוסייה הכללית, המאפיינות אוכלוסייה מבוגרת. נמצא למשל כי 80% מכלל המיתות בסין בשנים האחרונות, נגרמו עקב מחלת לב וכלי דם, סרטן ומחלות ריאה כרוניות המאפיינות בעיקר אוכלוסיות מבוגרות. גם שכיחותן של מחלות לחץ דם עלתה בשני שלישים בעשור האחרון ועומדת כיום על 19% בקרב אוכלוסיית הקשישים בסין. ובנוסף, קיימת כיום תופעה חדשה יחסית, של עודף משקל בקרב אוכלוסיית סין הכללית ובקרב אוכלוסיית הקשישים בפרט, זאת עקב חדירתן של רשתות מזון מהיר מערביות לערים הגדולות המלווה בחוסר מודעות כללית לסיכוניה של התופעה. כיום סובל מתופעה זו אחוז קטן יחסית (7%) אך זהו כבר אחוז כפול מזה שהיה לפני שני עשורים.
 
יש לזכור כי באופן מסורתי, טיפול בקשישים בסין ניתן במסגרת משפחתית-ביתית (בעיקר על ידי בנות המשפחה והחתנים). אולם, יכולת זו של המשפחות לשאת בנטל הדאגה לקשיש הולכת ומצטמצמת עם השנים, בעיקר נוכח העובדה כי הורי הדור הראשון למדיניות "הילד האחד" מתחילים להגיע לפרישה וזיקנה בעצמם. ילדים יחידים בסין נדרשים כיום לטפל בשני זוגות הורים, מבלי שיש להם עם מי לחלוק את העומס הנפשי ובעיקר הכלכלי.
 
העומס הרב שנוצר על מערכת הבריאות הסינית הינו אתגר מרכזי עבור הממשל הנוכחי. הצעד הראשון בו נקט הממשל היה הטמעה של תוכניות מניעה של מחלות כרוניות, ברמה הלאומית. בנוסף, מתבצעת בימים אלו חשיבה כיצד לייצר מערכות ייחודיות לטיפול ארוך טווח בקשישים. אולם, בד בבד עם צעדים אלה, ניכר כי בעוד הכלכלה הסינית (גם לאחר המשבר הכלכלי של שנת 2009) מתחזקת והולכת, הרי שלא ברור עדיין אם ניתן יהיה לאתר הכנסה מספקת על מנת לענות על צרכי מערכת הבריאות הגדלים. סין מצויה כרגע בתקופת מעבר – מ"תור הזהב" הנוכחי, כאשר 70.3% מהאוכלוסייה כשירים להימצא בשוק העבודה (גילאי 15-64), למצב בו סין הנה המדינה עם האוכלוסייה המזדקנת ביותר בעולם בתוך דור אחד בלבד. המנוע האדיר של פועלי סין עתיד להיעלם ולהשאיר חלל גדול במכונת הייצור האדירה של המדינה.
 
ברמת המאקרו, התחזית לגבי ההוצאות הצפויות של מערכת הבריאות, אף היא אינה מבשרת טובות. כאמור, בשעה שמספר הזקנים באוכלוסייה, הדורש טיפול רפואי גדל, קטן במקביל שיעור האוכלוסייה העובדת. כך, יחס האוכלוסייה העובדת-קשישים נתמכים, צפוי לצנוח דרסטית מ-9 אנשים ל-2.5 אנשים בשנת 2050. שינוי דמוגרפי כזה, שהינו בעל השפעה כלכלית מובהקת, הינו מטריד במיוחד, ובסין בעיקר, אתגרים אלה הופכים מאיימים. הדילמה של סין היא כיצד לאתר משאבים שיענו על הצרכים המגוונים של הסקטורים השונים באוכלוסייה, ויחד עם זאת להמשיך ולצמוח מבחינה כלכלית.
 
מקור: World Population Prospects: The 2004 Revision 2005.