מכון היצוא מזהיר מפני קיפאון

על רקע המשך מגמת הדשדוש בכלכלה העולמית וההאטה החריפה המסתמנת בפעילות הסחר העולמי השנה, מזהיר מכון היצוא מקיפאון אפשרי בייצוא בשנת 2013, לאחר עלייה מזערית של כ-1% בשנת 2012. הנתונים על פי תחזית מעודכנת המתפרסמת היום (א').

יצוין כי תחזית קודמת של מכון היצוא צפתה גידול של כ-3% בייצוא הסחורות והשירותים (ללא מכירת חברות הזנק) לעומת שנה קודמת. בתוך כך, צפוי היצוא (ללא הזנק) להסתכם בכ 92 מיליארד דולר.

לדברי סמנכ"ל כלכלה במכון היצוא שאולי כצנלסון, "עדכון התחזית כלפי מטה נובע בעיקר כתוצאה מהירידה בצפי הגידול בהיקף הסחר העולמי, על רקע המשך המיתון באיחוד האירופאי וירידה שיעורי הצמיחה במדינות דרום-מזרח אסיה, וכן על רקע הירידה במחירי הסחורות והתחזקות השקל מול המטבעות הזרים.

"בתרחיש פסימי יותר, ועל פי נתוני הרבעון השני של 2013 המעודכנים של מאזן התשלומים שהתפרסמו לאחרונה, ייתכן אף בהמשך עדכון נוסף של התחזית כלפי מטה. יצואנים רבים מדווחים על קושי הולך וגובר כתוצאה מעליית מחירי תשומות הייצור בשנה האחרונה, לצד שחיקת התמורות הנובעת מהתחזקות שער החליפין של השקל".

על פי תחזיות מעודכנות של ארגון הסחר העולמי, גם שנת 2013 צפויה להתאפיין בקצב גידול מתון של הסחר העולמי, בשיעור של כ-2.5% בלבד. זאת לעומת תחזית מקורית של ארגון הסחר העולמי לגידול הסחר בשיעור של כ-5.6%, שעודכנה כלפי מטה מספר פעמים בשנה האחרונה.

יצוין כי 2012 היתה אחת השנים החלשות ביותר בצמיחת הסחר העולמי, בה הסתכם שיעור הצמיחה ב-2% בלבד, השיעור הנמוך ביותר ב-30 השנים האחרונות (מלבד 2009 שנת המשבר העולמי).

על פי מודל ייחודי של כלכלני מכון היצוא, המשקלל על בסיס תחזיות גופי מחקר מובילים את השינויים ביבוא של 20 יעדי היצוא העיקריים של ישראל, ניתן לראות בבירור את ההאטה החדה שחלה בשנת 2012 ביבוא המשוקלל של מדינות אלו ובהתאמה את הקיפאון ביצוא הישראלי במונחי דולר. בשנת 2013 מצביע המודל על המשך מגמת הקיפאון.

עוד מציינים במכון היצוא כי לשער החליפין היתה השפעה מהותית על הייצוא השנה. בראייה ארוכת טווח, חלה התחזקות משמעותית בערך המטבע המקומי ושער החליפין הריאלי של השקל ביחס לסל המטבעות נמצא בשפל של שנתיים. מגמה זו גוררת שחיקה עקבית ומתמשכת ברווחיהם של היצואנים הישראלים ומצמצמת את כושר התחרות שלהם מול מתחריהם בחו"ל. במכון מדגישים, כי כל תיסוף של 5% בשער החליפין הריאלי מביא לפגיעה בשיעור של כ-1% בסך היצוא; דהיינו, להפסד יצוא שנתי של כ-750 מיליון דולר ושל כ % 0.25 בתוצר.

גורם נוסף המהווה מכשול מהותי העומד כיום בפני היצואנים הוא מגבלות יבוא המוטלות על ידי ממשלות רבות בעולם במטרה להגן על תוצרתן המקומית. על פי ארגון הסחר העולמי, תופעה מדאיגה זו של רגולציה קשוחה וייזום ואכיפה של תקנות ייבוא רבות, צברה תאוצה משמעותית בשנה האחרונה.

על רקע עדכון התחזית מחד והנתונים האחרונים שהתפרסמו בדבר צמצום גרעון הממשלה מעבר להערכות הראשוניות קורא יו"ר מכון היצוא רמזי גבאי לממשלה לתקצב עוד השנה מקצה נוסף של הקרן לעידוד השיווק בכ-200 מיליון שקל, על מנת לעודד יצואנים קטנים ובינוניים להגדיל השקעותיהם במאמצי השיווק והחדירה לשווקים הבינלאומיים.

כזכור, הממשלה חידשה את פעילות הקרן לפני כשנה. כ-350 בקשות הוגשו לקרן בהיקף של כ-430 מיליון שקל, שעקב אילוצי תקציב אושרו מתוכן רק אחוזים בודדים.

בנוסף קורא רמזי גבאי להפעיל כלים נוספים לבלימת התחזקות שער השקל: הטלת מס על העברות הון פיננסיות קצרות טווח למשק, ביטול פטור על הכנסות ריבית מאג"ח לטווח בינוני וארוך הניתן למשקיעים זרים, גביית תשלומי מס של חברות ייצוא או רווחים ממכירת חברות למשקיעים מחו"ל בדולרים במקום בשקלים, וגידור החוב הלאומי במט"ח, המוערך בכ-30 מיליארד דולר, באמצעות עסקאות עתידיות.