לין: הוראות הפטור בייבוא אישי מהוות אפליה

איגוד לשכות המסחר מחריף את המאבק בפטור ממס הניתן בייבוא אישי ופנה במכתב מעורכי דין לשר האוצר: הפטור מעניק לעסקים זרים יתרון שאינו מעניק לעסקים ישראלים


14:06 ,24.10.2017 מאת: מערכת פורט2פורט

איגוד לשכות המסחר, בראשות הנשיא, עו"ד אוריאל לין, מחריף את מאבקו נגד האפליה לרעה של המגזר העסקי בישראל הנגרמת עקב הפטור ממס הניתן בייבוא אישי אינטרנטי. כיום הציבור הרוכש מאתרי סחר זרים נהנה מפטור ממע״מ על טובין בייבוא אישי עד סך של 75 דולר, וכן מפטור ממכס על טובין בייבוא אישי עד סך של 500 דולר; בעוד שהציבור הרחב הרוכש את אותם מוצרים בשווקים הישראלים נדרש לשלם מסים.

 

בפנייה ששלחו (23.10.17) עורכי הדין ד"ר ישראל לשם ועידן לרון ממשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', אל שר האוצר חה"כ משה כחלון, בשם איגוד לשכות המסחר, נכתב כי "הוראות הפטור הנוכחיות הן הוראות שפקע כל רציונל שעמד (ככל שעמד) מאחוריהן בעבר. הן חסרות היגיון, בלתי חוקיות במפגיע, ותוצאותיהן הרות אסון ומסכנות מגזרים שלמים במשק .... הן נגועות בהעדפה פסולה דווקא לטובת גופים זרים שאינם תורמים דבר לכלכלת המדינה, והן בלתי סבירות במידה קיצונית ומובהקת. יתרה מכך, הן מנוגדות למגמה הנוכחית בעולם לביטול הוראות פטור המפלות לרעה עסקים מקומיים."

 

לדברי עורכי הדין, "הוראות הפטור פוגעות פגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק של העסקים הישראליים, בניגוד להוראות סעיף 3, 4 ו- 5  לחוק-יסוד: חופש העיסוק. הזכות החוקתית לחופש העיסוק כוללת את הזכות שלא להיות מופלה לרעה בתחרות על לבו של הלקוח, ולא לסבול מכך שהשלטון מעניק לחלק מהמתחרים בשוק יתרונות שאינם ניתנים לאחרים. "

 

"אם תכלית הוראות הפטור היא להביא להפחתת יוקר המחייה הרי שאין כל קשר רציונלי בין נקיטת האפליה ובין תכלית זו. שנית, הוראות הפטור - ובראשן הוראת הפטור ממע״מ - פוגעות פגיעה אסורה בעיקרון השוויון החל על רשויות המינהל, ואוסר על נקיטת אפליה פסולה ביניהן. האפליה בענייננו היא ברורה: הפטור מעניק לעסקים זרים יתרון שאינו מעניק לעסקים ישראלים. לפיכך האפליה אינה חוקית״.

 

לדברי עו"ד אוריאל לין, "המדיניות המונהגת היום מסוכנת, בלתי אחראית בעליל, ונעדרת ראיית רוחב של כלל האינטרסים במשק. אם תמשך האפליה לרעת המגזר העסקי, נאלץ לנקוט במהלכים נגד מדיניות זו. כבר היום יש יתרון משמעותי לייבוא האישי ברמת המחירים. אין שום צורך להרחיב זאת גם באפליה לרעה וביצירת תחרות בלתי שווה מול אלה שבנו את המגזר העסקי. מדובר לא רק ברשתות שיווק קמעונאיות אלא גם בעשרות אלפי חנויות ובתי מלאכה קטנים ובינוניים, המהווים מקור פרנסה למאות אלפי משפחות."

 

לדברי עורכי הדין, "בכל העולם קיימת כיום מגמה ברורה לביטול הוראות פטור ממיסוי על יבוא אישי, לנוכח הפגיעה הקשה שהן גורמות לכלכלה ולעסקים המקומיים ובשל אי השוויון הגלום בהן.

 

לטענת עורכי הדין, "תוצאת הוראות הפטור ממע״מ וממכס היא אפליה קשה, חמורה ופוגענית של עסקים בישראל מול מתחריהם מעבר לים .... צרכן ישראלי החפץ לרכוש מוצר מקמעונאי ישראלי למעשה נענש על בחירתו. משטר הפטורים מעודד את הצרכן להעדיף לרכוש מוצרים מחו״ל. הוא מעודד את בעלי העסקים הישראליים להעביר את עסקיהם אל מעבר לים ולמכור לישראלים ממרכזי הפצה בחו״ל."

 

"גם המגזר התעשייתי הישראלי נפגע מהפטור ממע״מ על יבוא אישי. הוא מייקר באופן מלאכותי מוצרים מתוצרת הארץ ביחס למוצרים מתוצרת חוץ. פגיעה זו כשלעצמה היא משמעותית ביותר, לנוכח העובדה שכ־60% מהתוצרת הישראלית מופנית לשוק המקומי."

 

עורכי הדין התייחסו גם לנקודת המבט הצרכנית וציינו כי "אין הצדקה לכך שהמדינה מוזילה באופן מלאכותי את המוצרים מחו״ל ביחס למקביליהם הנמכרים בישראל. המוצרים בישראל כפופים לפיקוח ולתקינה הישראלית, שנועדו להגן על בריאות הציבור ובטיחותו. העסקים הישראלים אף כפופים לרגולציה הישראלית בשלל תחומים המבטיחים את זכויות הצרכנים, לרבות דיני הגנת הצרכן הישראליים. אין כל הצדקה לתמרץ צרכנים ישראלים לבחור דווקא במוצרים ובעסקים שאינם כפופים להוראות דין אלו, ולהוזיל דווקא אותם."

 

עורכי הדין מדגישים בפנייתם לשר כי "אין פסול בעצם קיומן של הוראות פטור ממס. הקושי נובע מתחולתן המפלה. אם סבורות הרשויות שהוראות אלה דרושות, למשל, להוזלת יוקר המחייה, אדרבא, יתכבדו ויחילו אותן על כלל הרכישות, ולא על רכישות מחו״ל בלבד. ואם הן אינן דרושות, אזי אין להעניקן לעסקים ישראלים וזרים כאחד. אם מבקשת המדינה להוזיל מוצרים ולוותר על גביית מיסים, הרי שהוזלה זו צריכה להיות מוענקת לכלל  אוכלוסייה, ולא רק לאלה שידם משגת לבצע יבוא אישי ברכישות מקוונות."

 

לדברי לין, "המדיניות המונהגת היום מסוכנת ובלתי אחראית בעליל. היא נעדרת ראיית רוחב של כלל האינטרסים במשק, החל מהציבור הרחב דרך הכנסות המדינה וכלה בעסקים. היא מסיטה את הצריכה הפרטית, שהיא אחד ממנועי הצמיחה של המשק, אל מקורות חוץ ובסופו של דבר תגרום לשחיקה חמורה של כל המגזר העסקי."