לאחר שלוש שנים: ירידה בגירעון המסחרי

שנת 2013 הסתיימה עם גירעון של 2.3 מיליארד דולר בסחורות ובשירותים, עם ירידות בכל מדדי היבוא, לעומת גירעון של 8.5 מיליארד דולר ב-2012


13:15 ,16.03.2014 מאת: מערכת פורט2פורט

לאחר שלוש שנים רצופות בהן התרחב הגירעון במאזן המסחרי בקצב הולך ועולה, בשנת 2013 התהפכה המגמה. כך עולה מדוח סיכום וניתוח פעילות של מינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה ל- 2013, שחושף ירידה משמעותית בגירעון המסחרי של ישראל בסחורות ובשירותים.

 

הדוח גובש על ידי כלכלן מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה אהוד גונן.

 

על פי הדוח, שנת 2013 הסתיימה בסימן חיובי במדדי היצוא של סחר החוץ הישראלי (במדידה דולרית). בתום 2013 עמד הגרעון המסחרי בסחורות ובשירותים על כ-2.3 מיליארד דולר, לעומת כ-8.5 מיליארד דולר ב-2012. עם זאת, בכל מדדי היבוא נרשמו ירידות בהיקפים. מגמות הפוכות אלו הביאו לכך שנרשם שיפור בכל מדדי המאזן המסחרי.

 

מהדוח עולה, כי בשנת 2013 היווה היצוא התעשייתי בעוצמות טכנולוגיה עילית ומעורבת-עילית 81% מסך היצוא התעשייתי השנתי (44% ו-37% כל אחת, בהתאמה). היצוא התעשייתי ללא יהלומים צמח השנה בשיעור של כ-4%, כשהגידול נזקף לזכותן של תעשיות הטכנולוגיה העילית ובעיקר המעורבת-עילית: העלייה השנתית בתעשיות הטכנולוגיה העילית נרשמה ביצוא של מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (5.9%) ושל כלי טיס, חלליות וציוד נלווה (14.6%). עליות אלו התקזזו באופן חלקי בגלל הירידה המשמעותית ביצוא תרופות (-7.3%), שנמשכת כבר שנה שנייה ברציפות (-6% בשנת 2012).

 

מקורה של העלייה החדה בתעשיות טכנולוגיה מעורבת-עילית הינה בעיקר בעלייה ביצוא של ענף הכימיקלים (17%), היפוך מגמה משנת 2012, אז דעך היצוא בענף זה בשיעור חד.

 

מנגד, נרשמה ירידה ביצוא של ציוד חשמלי (-11.9%). הירידה השנתית בתעשיות הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית נבעה בעיקר מהירידה בענף תעשיית מתכות בסיסיות (-20.6%), וגםמירידה בענף מוצרי נפט גולמי מזוקק (-10.7%). בתעשיות הטכנולוגיה המסורתיות שיעור הירידה הגדול ביותר ביצוא נרשם בענף מוצרי עץ, שעם וקש (-94.3%).

 

גונן: "כלכלת ישראל דומה בפרופיל שלה לכלכלות מודרניות ומפותחות אחרות ומתאפיינת בתמ"ג שכשני שלישים ממנו מקורם בתחום השירותים ואילו רק פחות משליש ממנו הינו יצור תעשייתי.

 

"עם זאת, חייבים לזכור כי היצור התעשייתי הוא הבסיס לכל משק מפותח. ללא תעשייה מפותחת והטרוגנית, לא ניתן לבנות כלכלת שירותים מפותחת. מעבר לבסיס התעשייתי יצרני, יש לזכור כי ישראל הינה כלכלה – שוק צרכני קטן - בן 8 מיליון נפש. לפיכך, על מנת לשמר יכולות יצור מתקדמות, יש צורך בהפניית הזרקור והתמקדות בייצור והפקת סחורות ושירותים המיועדים ליצוא. חברות הזנק רבות רואות כבר בשלבים מוקדמים של פעילותן את כל השוק העולמי כשוק היעד שלהם ולא רק את השוק הישראלי".