אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב-X
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
כלכלת ישראל השתפרה במדד התחרותיות בשלושה שלבים ועלתה למקום ה-21 בשנת 2015 (ממקום 24 אשתקד) מבין 61 מדינות מפותחות במדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי IMD. כך נמסר מאיגוד לשכות המסחר, המייצג את מכון המחקר בישראל.
מכון המחקר IMD הוא אחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם. המכון בוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס קריטריונים שונים. מדד התחרותיות העולמי שמתפרסם מדי שנה על ידי מכון IMD מדרג 61 מדינות על פי פרמטרים כלכליים שונים ומתבסס על נתונים שנאספו מגופים עסקיים בעולם, ביניהם איגוד לשכות המסחר בישראל. המדד בוחן את ביצועי המדינות על פי ארבעה פרמטרים: חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית.
בראש הדירוג העולמי מופיעות: ארצות הברית, הונג קונג, סינגפור, שוויץ, קנדה ולוקסמבורג. בתחתית הדירוג ממוקמות: ברזיל, מונגוליה, קרואטיה, ארגנטינה, אוקראינה וונצואלה.
מניתוח איגוד לשכות המסחר את נתוני מדד IMD עולה כי החוזקות של כלכלת ישראל מתבטאות בדירוגה במקום הראשון בסעיף החדשנות העסקית, בדומה לאשתקד; במקום הראשון לעומת המקום השני ב-2014 בסעיף השקעה במו"פ כאחוז מהתוצר; דירוג במקום השני בסעיף מחקר מדעי בדומה לאשתקד; ודירוג במקום ה-4 בסעיף תמריצים למשקיעים זרים לעומת המקום ה-10 בשנת 2014. עוד ראוי לציון השיפור בדירוג ההגבלות המכסיות ביבוא, בו נרשם שיפור מהמקום ה-39 בשנת 2014 למקום ה-9 בשנת 2015.
מנגד, הדירוגים הנמוכים של ישראל מתבטאים בדירוג במקום 46 בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בדומה לשנת 2014; דירוג במקום 39 בזמן הנדרש לפתיחת עסקים, לעומת 34 בשנת 2014; בדירוג יוקר המחיה ישראל נמצאת במקום 51, התדרדרות של 2 מקומות לעומת 2014; בפרמטרים של יוקר המחייה כגון עלויות החשמל לתעשייה ישראל מדורגת במקום ה-27 בשנת 2015 לעומת 20 בשנת 2014; ובמחירי הדלק ישראל מדורגת במקום ה-48 לעומת המקום ה-42 בשנת 2014.
נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין: "הדוח מוכיח כי בכל הקשור לכושר התחרות העולמי של ישראל, הגענו להישגים חשובים מאוד. חשוב לדעת להעריך הישגים ולבססם, להמשיך בנתיב הנכון ולהתמקד בשיפור הנושאים החשובים בהם דירוגה של ישראל נמוך. על הממשלה החדשה להשתמש בממצאי הדוח על מנת להניע תהליכי שינוי בתחומים היכולים להביא את המשק לצמיחה ארוכת טווח".
עם זאת, לין הוסיף כי, "עליה למתן את התלהבותה בכל הקשור לריבוי רפורמות, אשר עלול לגרום לבלבול ולאי וודאות במשק ולפגיעה ללא צורך במגזר העסקי, שהוא מנוע הצמיחה של המשק".
