הצמיחה ביצוא מתבטאת בעשר החברות היצואניות הגדולות בלבד

מניתוח שערך אגף כלכלה במכון היצוא עולה תמונה מדאיגה על מצב היצוא: בארבע שנים האחרונות אמנם גדל יצוא הסחורות (ללא יהלומים) בשיעור של כ-31%, מכ-35 מיליארד דולר בשנת 2007 לכ-47 מיליארד דולר בשנת 2011, אולם הצמיחה בתקופה זו נבעה רובה מגידול משמעותי בהיקפי היצוא של עשר חברות היצוא הגדולות, בעוד ששאר היצואנים כמעט ולא תרמו לצמיחה.

מהניתוח עולה, שבאותה התקופה עלה היקף היצוא של עשר חברות היצוא הגדולות בשיעור חד של כ-77%, מכ-12.1 מיליארד דולר בשנת 2007 לכ-21.4 מיליארד דולר בשנת 2011, והיווה כ-46% מסך היצוא בשנה (לעומת 34% מסך היצוא ב-2007).

לעומת זאת, הגידול בהיקפי היצוא של שאר היצואנים עלה בשיעור דולרי של כ-8% בלבד, מכ-23.3 מיליארד דולר בשנת 2007 לכ-25.2 מיליארד דולר בשנת 2011. בשנה זו היווה היצוא של שאר החברות כ-54% מסך היצוא (לעומת 66% ב-2007).

בתוך כך, סך היצוא של ארבע היצואניות הגדולות היווה בשנת 2011 כשליש מסך יצוא הסחורות של ישראל (ללא יהלומים). משנת 2007 ועד 2011 זינק היצוא שלהן בשיעור חד של 100% והסתכם בשנת 2011 בכ-16 מיליארד דולר.

עוד עולה מהניתוח כי מתוך 3856 יצואנים שייצאו מעל 100 אלף דולר כל אחד בשנת 2007, כ-70% (1,894 יצואנים) מהיצואנים הקטנים, המייצאים בין 100 אלף דולר ל-2 מיליון דולר כל אחד, ירד היצוא, או פסק לחלוטין, בעוד שרק אצל כ-30% (839 יצואנים) נרשמה עלייה בהיקפי היצוא בין השנים 2007-2011.

יו"ר מכון היצוא רמזי גבאי : "היצואן הישראלי הממוצע מתמודד כיום עם קשיים רבים ונאבק כדי לשרוד ולהמשיך לייצא. היצואנים הקטנים והבינוניים בפרט מתקשים להתמודד לאורך זמן עם המשבר המתמשך בכלכלה העולמית, שגורם לירידה בביקושים ובסחר העולמי, לצד השחיקה המתמשכת בשער החליפין הריאלי הפוגעת קשות ברווחיותם. בנוסף, פועלים היצואנים בסביבה תחרותית קשה, ההופכת לאיום מוחשי על היצוא הישראלי.

"יש לזכור שהיצואנים הקטנים והבינוניים מעסיקים מאות אלפי עובדים. אי ביצוע מהלכים לעידוד היצוא על ידי הממשלה יביא להשלכות חמורות על היקפי היצוא ובעקבותיו לבעיות תעסוקה".

גבאי קרא להחזיר מיידית את קרן השיווק לייצוא בהיקף של 200 – 250 מיליון שקל. "אם לא נעמיד כלים לעידוד היצוא, נעמוד בפני שוקת שבורה בעוד מספר שנים", אמר.