עשור להסכם השלום בין ישראל לירדן
במלאות עשר שנים לחתימת הסכם השלום בין ירדן וישראל, בטקס רב רושם שהתקיים בערבה, מסכמים פרשנים בירדן את חשבון הרווח וההפסד כתוצאה מהסכם השלום
00:00 ,03.11.2004
מאת יעקב סתי - מזרחן, ראש הדסק הערבי בחברת אביעד שרותים לוגיסטיים בע"מ
במלאות עשר שנים לחתימת הסכם השלום בין ירדן וישראל בטקס רב רושם שהתקיים בערבה בנוכחות ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, המלך חוסיין ז"ל ונשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון, מסכמים פרשנים בירדן את חשבון הרווח וההפסד כתוצאה מהסכם השלום.
ד"ר פאהד אלפאנכ הפרשן הירדני החשוב מעלה בטורו הקבוע בעיתון "א-ראי" את השאלה האם הפיקה ירדן תועלת מחתימת הסכם השלום או שמא נפגעה מכך ומשיב כי ירדן הרוויחה מהסכם השלום בין היתר גבולות מוכרים בינ"ל עם ישראל, השבת אדמה כבושה, קבלת אספקת מים, מחויבות למניעת טרנספר של פלסטינים לשטחה, מסדרון טיסה למטוסים אזרחיים ירדנים, יכולת דיפלומטית לסייע לפלסטינים. כל אלה מציין הכותב הטור הזכות. בטור החובה מזכיר אלפאנכ את היקף הסחר בין ירדן לישראל שלא הגיע לרמה הרצויה עקב מגבלות בטחון שמטילה ישראל.
מבחינת נתוני היקף הסחר ההדדי בין ירדן לישראל בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2004 עולה על פי הנתונים הירדנים שהוא הגיע לסך של 160 מיליון דולר, זאת לעומת כ – 120 מיליון דולר בשנת 2003. היצוא הירדני בתקופה המקבילה לישראל בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2004 עמד על סך של 60 מיליון דולר לעומת 52 מילון בתקופה המקבילה בשנת 2003. על פי נתוני משרד הכלכלה הירדני ישראל נמצאת במקום השישי ברשימת היצוא הירדני והיצוא לישראל מהווה 3% מכלל היצוא של הממלכה. יצויין, שהיצוא הירדני לישראל נמצא במגמה כמעט רציפה של עלייה מאז חתימת הסכם השלום וחצה את קו 100 מיליון דולר כבר בשנת 2001. סך היצוא הירדני לישראל מאז תחילת חילופי הסחר בין שתי המדינות עומד בהתאם לנתונים ירדניים על כ – 650 מיליון דולר. מגמה דומה ניכרת גם ביצוא הישראלי לירדן . בשבעת החודשים הראשונים של 2004 רשם היצוא הישראלי זינוק משמעותי של כ – 40% והגיע לכ – 100 מיליון דולר. יצוין כי סך היצוא הישראלי לירדן מאז חתימת הסכם השלום עומד על פי נתונים ירדנים על כ – 610 מיליון דולר.
השנה חלה התפתחות חיובית משמעותית נוספת ביחסי הסחר בין ישראל לירדן לאחר החתימה על הסכם סחר חדש בין שתי המדינות בחודש מאי 2004 במסגרתו הופחת גובה המכס המושת על אלפי מוצרים חלקם בשיעור של עד 100%. הסכם זה צפוי להגדיל את היקף הסחר הבילטרלי וכן נועד להכשיר את הקרקע להסכם משותף ישראלי – ירדני – איחוד אירופי שיאפשר יצוא סחורות ירדניות לשוק האירופי המשותף ללא מגבלות מכס.
ביטוי בולט נוסף לפירות השלום בין ישראל וירדן ניתן למצוא בעלייה הדרמטית ביצוא הירדני לארצות הברית, שהפכה בשנים האחרונות לשוק היצוא מס' 1 של הממלכה ותופס כ – 30% מכלל היצוא הירדני. נתון זה הוא תוצאה ישירה של פעילות אזורי התעשייה המועדפים (QIZ) שהוקמו החל משנת 1998 בשיתוף פעולה בין ירושלים, רבת עמון ווושינגטון ומאפשרים יצוא מוצרים ירדנים עם תשומה ישראלית לשוק האמריקאי ללא מכסים ומכסות. בשנת 2004 צפוי היצוא הירדני לארצות הברית להגיע לכמיליארד דולר. תרומה חיונית מרכזית של אזורים אלה הינה העסקתם של כ – 30 אלף עובדים ולמעלה ממחציתם ירדנים.
בירדן חיים כיום כ – 5 וחצי מיליון נפש על שטח של 90 אלף קילומטר מרובע. ההכנסה לנפש 1817 דולר בשנה. בשנת 2003 סייעה ישראל בפיתוח והקמת פרויקטים של תשתית בירדן בהיקף של למעלה ממיליון דולר ביניהם פרויקטים בתחום החקלאות והבריאות דוגמת פיתוח תעשיית הדבש בירדן והקמת יחידה חדישה לטיפול נמרץ באחד מבתי החולים בממלכה ההאשמית.
נתונים אלה שרובם מתבססים על מספרים שמפרסמים גורמים רשמיים בירדן לא היו בוודאי לפניו של הפובליציסט הירדני אשר הגיע בכל זאת למסקנה בסיום מאמרו לפיה אין סיבה לחרטה על חתימת הסכם השלום ועל מי שמפקפק בכך להעלות בדמיונו את האלטרנטיבות להסכם.
במלאות עשר שנים לחתימת הסכם השלום בין ירדן וישראל בטקס רב רושם שהתקיים בערבה בנוכחות ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, המלך חוסיין ז"ל ונשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון, מסכמים פרשנים בירדן את חשבון הרווח וההפסד כתוצאה מהסכם השלום.
ד"ר פאהד אלפאנכ הפרשן הירדני החשוב מעלה בטורו הקבוע בעיתון "א-ראי" את השאלה האם הפיקה ירדן תועלת מחתימת הסכם השלום או שמא נפגעה מכך ומשיב כי ירדן הרוויחה מהסכם השלום בין היתר גבולות מוכרים בינ"ל עם ישראל, השבת אדמה כבושה, קבלת אספקת מים, מחויבות למניעת טרנספר של פלסטינים לשטחה, מסדרון טיסה למטוסים אזרחיים ירדנים, יכולת דיפלומטית לסייע לפלסטינים. כל אלה מציין הכותב הטור הזכות. בטור החובה מזכיר אלפאנכ את היקף הסחר בין ירדן לישראל שלא הגיע לרמה הרצויה עקב מגבלות בטחון שמטילה ישראל.
מבחינת נתוני היקף הסחר ההדדי בין ירדן לישראל בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2004 עולה על פי הנתונים הירדנים שהוא הגיע לסך של 160 מיליון דולר, זאת לעומת כ – 120 מיליון דולר בשנת 2003. היצוא הירדני בתקופה המקבילה לישראל בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2004 עמד על סך של 60 מיליון דולר לעומת 52 מילון בתקופה המקבילה בשנת 2003. על פי נתוני משרד הכלכלה הירדני ישראל נמצאת במקום השישי ברשימת היצוא הירדני והיצוא לישראל מהווה 3% מכלל היצוא של הממלכה. יצויין, שהיצוא הירדני לישראל נמצא במגמה כמעט רציפה של עלייה מאז חתימת הסכם השלום וחצה את קו 100 מיליון דולר כבר בשנת 2001. סך היצוא הירדני לישראל מאז תחילת חילופי הסחר בין שתי המדינות עומד בהתאם לנתונים ירדניים על כ – 650 מיליון דולר. מגמה דומה ניכרת גם ביצוא הישראלי לירדן . בשבעת החודשים הראשונים של 2004 רשם היצוא הישראלי זינוק משמעותי של כ – 40% והגיע לכ – 100 מיליון דולר. יצוין כי סך היצוא הישראלי לירדן מאז חתימת הסכם השלום עומד על פי נתונים ירדנים על כ – 610 מיליון דולר.
השנה חלה התפתחות חיובית משמעותית נוספת ביחסי הסחר בין ישראל לירדן לאחר החתימה על הסכם סחר חדש בין שתי המדינות בחודש מאי 2004 במסגרתו הופחת גובה המכס המושת על אלפי מוצרים חלקם בשיעור של עד 100%. הסכם זה צפוי להגדיל את היקף הסחר הבילטרלי וכן נועד להכשיר את הקרקע להסכם משותף ישראלי – ירדני – איחוד אירופי שיאפשר יצוא סחורות ירדניות לשוק האירופי המשותף ללא מגבלות מכס.
ביטוי בולט נוסף לפירות השלום בין ישראל וירדן ניתן למצוא בעלייה הדרמטית ביצוא הירדני לארצות הברית, שהפכה בשנים האחרונות לשוק היצוא מס' 1 של הממלכה ותופס כ – 30% מכלל היצוא הירדני. נתון זה הוא תוצאה ישירה של פעילות אזורי התעשייה המועדפים (QIZ) שהוקמו החל משנת 1998 בשיתוף פעולה בין ירושלים, רבת עמון ווושינגטון ומאפשרים יצוא מוצרים ירדנים עם תשומה ישראלית לשוק האמריקאי ללא מכסים ומכסות. בשנת 2004 צפוי היצוא הירדני לארצות הברית להגיע לכמיליארד דולר. תרומה חיונית מרכזית של אזורים אלה הינה העסקתם של כ – 30 אלף עובדים ולמעלה ממחציתם ירדנים.
בירדן חיים כיום כ – 5 וחצי מיליון נפש על שטח של 90 אלף קילומטר מרובע. ההכנסה לנפש 1817 דולר בשנה. בשנת 2003 סייעה ישראל בפיתוח והקמת פרויקטים של תשתית בירדן בהיקף של למעלה ממיליון דולר ביניהם פרויקטים בתחום החקלאות והבריאות דוגמת פיתוח תעשיית הדבש בירדן והקמת יחידה חדישה לטיפול נמרץ באחד מבתי החולים בממלכה ההאשמית.
נתונים אלה שרובם מתבססים על מספרים שמפרסמים גורמים רשמיים בירדן לא היו בוודאי לפניו של הפובליציסט הירדני אשר הגיע בכל זאת למסקנה בסיום מאמרו לפיה אין סיבה לחרטה על חתימת הסכם השלום ועל מי שמפקפק בכך להעלות בדמיונו את האלטרנטיבות להסכם.
עשוי לעניין אותך
מנכ"ל משרד התכנון הכלכלי הירדני: חל גידול של 53% בייצוא המשותף הישראלי-ירדני
במבצע לוגיסטי מורכב הובילה מריטה שיפינג מטען חריג לסיביר
מזכ"ל תנועת המושבים: הורדת מכסי המגן על החקלאות מנוגדת לאינטרס הלאומי
פריץ קומפניס ישראל מעניקה חסות לועידת ראש הממשלה שתפתח ב- 11 בנובמבר
חברת "ארקיע" זכתה במכרז של משרד הביטחון
מבצע "הכן רכבך לחורף" החל אתמול