מצרים: יבוא של 151 מיליון דולר מישראל במסגרת הסכם ה-QIZ

זאת מתחילת ביצוע ההסכם בינואר 2004 ועד המחצית הראשונה של שנת 2007. במהלך תקופה זו הגיע היקף היצוא המצרי לארה"ב במסגרת ה-QIZ ל-1.18 מיליארד דולר – נתון הנמוך מהציפיות המצריות שהעריכו גי היצוא המצרי יגיע ל-5 מיליארד דולר
 
הדו"ח החצי שנתי מטעם המשרד המצרי לתעשייה וסחר חוץ מגלה כי היקף התשומות אשר ייבאה מצרים מישראל על פי ההסכם לייצור משותף באזורי תעשייה מועדפים QIZ הגיע ל-151 מיליון דולר וזאת מתחילת ביצוע ההסכם בינואר 2004 ועד המחצית הראשונה של שנת 2007.
 
במהלך תקופה זו הגיע היקף היצוא המצרי לארה"ב במסגרת ה-QIZ ל-1.18 מיליארד דולר. במקביל ציין הדו"ח כי היקף היבוא המצרי מישראל במחצית הראשונה של 2007 הגיע ל-41 מיליון דולר והיצוא המצרי במסגרת ההסכם לשווקים האמריקאיים בתקופה זו הגיע ל-350 מיליון דולר.
 
מדו"ח אשר התפרסם באחד מעיתוני האופוזיציה של מצרים עולה כי פירוט התשומות שיובאו מישראל מאז תחילת הפעילות על פי ההסכם מסתכמות בבדי טכסטיל בהיקף כולל של 62.9 מיליון דולר, מתוכם 14.8 מיליון דולר בשנת 2005, 30.6 מיליון דולר בשנת 2006 ו-17.5 מיליון דולר במחצית הראשונה של שנת 2007.
 
ההיקף הכולל של יבוא חומרים כימיים במסגרת ההסכם עמד על 28.8 מיליון דולר - מתוכם 6.6 מיליון דולר בשנת 2005, 14.8 מיליון דולר בשנת 2006 ו-7.5 מיליון דולר במחצית השנייה של 2007.
 
היקף היבוא של חוטים במסגרת ה-QIZ הגיע ל-12.1 מיליון דולר מתוכם 2.1 מיליון דולר בשנת 2005, 6.3 מיליון דולר בשנת 2006, ו-3.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של שנת 2007.
 
היקפו הכולל של יבוא הרוכסנים במסגרת ההסכם הגיע ל-9.3 מיליון דולר מתוכם 2.3 מיליון דולר בשנת 2005, 5.5 מיליון דולר בשנת 2006, ו-1.5 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2007.
 
היקף הקרטון שיובא מישראל למצרים הגיע ל-9.4 מיליון דולר - 2.1 מיליון דולר בשנת 2005, 5 מיליון דולר בשנת 2006, 2.3 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2007.
 
היקף יבוא הקולבים הגיע ל-4.1 מיליון דולר מתוכם 1.3 מיליון דולר בשנת 2005, 1.9 מיליון דולר בשנת 2006 ו-800 אלף דולר לערך במחצית הראשונה של 2007.
 
היקף יבוא הבטנות הגיע ל-4 מיליון דולר מתוכם 900 אלף דולר בשנת 2005, 2.1 מיליון בשנת 2006, ו-1 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2007.
 
היקף היבוא המצרי מישראל במסגרת הסכם ה-QIZ של בדי גומי הגיע ל-3.4 מיליון דולר - מתוכם 700 אלף דולר בשנת 2005, 1.7 מיליון דולר בשנת 2006 ו-1 מיליון דולר לערך במחצית הראשונה של 2007.
 
היקף היבוא של בדי כיסים הגיע ל-3.7 מיליון דולר, 1.3 מיליון בשנת 2005, מיליון דולר בשנת 2006 ו-1.4 מיליון במחצית הראשונה של 2007.
 
על פי הדו"ח שפורסם, מספר החברות המצריות הרשומות במשרד התעשייה המצרי כמאושרות לפעול במסגרת הסכם ה-QIZ נכון לתאריך 12 בנובמבר 2007 מגיע ל-689 חברות, כאשר 79% מתוכן פועלות בתחום ההלבשה והטכסטיל.
 
הדו"ח מציין עוד כי פירוט היצוא המצרי לשווקים בארה"ב במסגרת ההסכם ליצור משותף באזורי תעשייה מועדפים, מלמד כי היקף יצוא המכנסיים בתקופה שבין ינואר 2004 ועד יוני 2007 הגיע ל-540 מיליון דולר, יצוא חולצות טי הגיע להיקף של 150 מיליון דולר, מכנסיים קצרים - 133 מיליון דולר, חולצות - 103 מיליון דולר, שמלות  - 73 מיליון דולר, חליפות - 64 מיליון דולר, ז'קטים - 35 מיליון דולר, חצאיות - 28 מיליון דולר, מצעים - 27 מיליון דולר, סוודרים - 26 מיליון דולר.
 
כידוע, לאחרונה סיכמו הצדדים על הורדת היקף התשומה הישראלית בהסכם מ-11.7% ל-10.5% ואף הוסיפו שמונה מחוזות ברחבי מצרים למרחב אזורי התעשייה המועדפים, המאפשרים יצוא פטור ממכס לארצות הברית במקרה של עמידה בהיקף התשומה הישראלית.
 
יש לציין כי הדין וחשבון המפורט מתפרסם בתקשורת המצרית והבין ערבית על רקע התגברות הביקורת וההתנגדות במצרים להסכם המשולש וכניסתה לתוקף של הפחתת התשומה הישראלית.
 
מחקר חדש שערך "אלבנק אלאהלי" (הבנק הלאומי) במצרים ופורסם בשבועון המצרי הממסדי "אח'באר אליום" בנושא יישום הסכם לייצור משותף באזורי תעשייה מועדפים QIZ, מגלה פרטים חדשים ופחות מעודדים לגבי התועלת אותה הביא ההסכם לייצוא הטכסטיל המצרי. על פי המחקר, הגידול ביצוא הטכסטיל המצרי בשנת 2006/2007 לא עלה על 14%, דהיינו 1.18 מיליארד דולר מאז יישום ההסכם בשנת 2004, נתון הנמוך באופן משמעותי מהציפייה בקרב גורמים רשמיים במצרים, אשר העריכו שהיקף יצוא הטכסטיל המצרי יגיע לאחר ארבע שנים מאז יישום ההסכם ל-5 מיליארד דולר.
 
המחקר מציין עוד כי חלקה של ארה"ב בכלל יצוא ההלבשה והטכסטיל של מצרים ירד בשנת 2006 /2007 ל-39.9% לעומת 40.4% בשנים 2004 /2005 ולעומת זאת, חלקן של מדינות האיחוד האירופי ביצוא ההלבשה והטכסטיל ממצרים הגיע ל-35.4% בשנים 2006 /2007, לעומת 29.6% בשנים 2004 /2005. המחקר המצרי מוסיף כי ההסכם לייצור משותף באזורי תעשייה מועדפים, המעניק למוצר המצרי עדיפות בכניסה לשוק האמריקאי אם הכיל תשומה ישראלית, נחתם במצרים בניסיון להתגבר על ההשלכות השליליות הנובעות מביטול מערכת המכסות בסחר בטכסטיל בתחילת שנת 2005.
 
לדברי עורכי המחקר, העודף במאזן הטכסטיל המצרי מול העולם, דהיינו ההבדל בין מה שמייצרת מצרים ומה שהיא מייבאת מחו"ל, אשר עמד על 318 מיליון דולר לטובת מצרים בשנים 2004 /2005, רשם נסיגה לכדי 122 מיליון דולר בשנים 2006 /2007.