ביקורו של שר התמ"ת ישי במצרים הובלט באמצעי התקשורת המצריים. מספר המפעלים הכולל במצרים הרשום לפעילות במסגרת הסכם ה-QIZ עומד כיום על 680 מפעלים
התקשורת הממסדית במצרים הביאה בהבלטה בראש מהדורות החדשות בטלוויזיה ובכותרות העיתונים את הידיעה על פגישתו של שר התעשייה והמסחר אלי ישי עם נשיא מצרים חוסני מובארכ בקהיר אתמול.
הידיעה הובאה בדגש על הצלחתה של מצרים לשכנע את ישראל להוריד את היקף התשומה הישראלית בהסכם ה-QIZ מ- 11.7% ל-10.5% בלבד. העיתון המצרי הרשמי "אלאהראם" הדגיש בכותרתו כי הסיכום על התשומה הישראלית התקבל לאחר שיחה שקיים הנשיא מובארכ עם ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט בפגישתם האחרונה בשרם אלשיח'.
השר המצרי לתעשייה וסחר חוץ רשיד מחמד רשיד דיווח במסיבת עיתונאים שערך אמש בקהיר כי ההישג בהפחתה בהיקף התשומה הישראלית מתבטא בכך שהדבר יסייע לחברות מצריות הפועלות במסגרת ההסכם להרחיב את היצור ובמקביל את להגדיל מספר העובדים ואת היקף היצוא במסגרת ה-QIZ. להערכתו, ההפחתה תביא לחסכון במצרים בהיקף של 10 עד 15 מיליון דולר בשנה. במקביל, דיווח השר המצרי, חתמו מצרים וישראל על פנייה משותפת אשר תישלח למשרדי הנציג המסחרי האמריקאי, הגב' סוזאן שוואב, בו ביקשו לצרף שמונה מחוזות במצרים עילית להסכם המשולש ליצור משותף באזורי תעשייה מועדפים QIZ.
לדברי השר רשיד, הצד האמריקאי מברך על הבקשה, כל עוד הוגשה בהסכמת שני הצדדים, מצרים וישראל. השר המצרי הוסיף ודיווח כי 17 מפעלים חדשים מאזור מצרים עילית כבר אושרו לפעול במסגרת ההסכם וכי "בקשותיהם של תשעה מפעלים נוספים נמצאות בבירור".
על פי הנתונים שמסר השר המצרי לתעשייה וסחר חוץ במסיבת העיתונאים מספר המפעלים הכולל במצרים הרשום לפעילות במסגרת הסכם ה-QIZ עומד כיום על 680 מפעלים, מתוכם 203 מייצאים באופן סדיר לארצות הברית במסגרת ההסכם בעיקר בתחום ההלבשה והטכסטיל וכי יש רצון רב בקרב מפעלים ויזמים בתחום המזון, בעיקר המזון המיובש, להצטרף להסכם ולייצא לארצות הברית ללא מכס. בתשובה לשאלה על החשש במצרים מהשפעת הגברת המעורבות הישראלית בכלכלה המצרית והשלכה שלילית אפשרית על הביטחון הלאומי של מצרים השיב השר רשיד: "איננו נוקטים בצעד כלשהו אלא כאשר הוא הולך בד בבד עם שיקולי הביטחון". הוא הדגיש כי המפעלים במצרים הפועלים במסגרת ההסכם אינם חשופים לסכנה ביטחונית כלשהי ואין עליהם כל חובה להעסיק מומחים ישראלים. השר המצרי הבהיר כי מאז חתימת ההסכם הגיע היצוא המצרי לארצות הברית ל-1.275 מיליארד דולר לעומת היקף יבוא מישראל העומד על 150 מיליון דולר בלבד.