מחקר מצרי מביע אכזבה מתועלת הסכם ה-QIZ למצרים

על פי המחקר, הגידול ביצוא הטכסטיל המצרי בשנת 2006/2007 לא עלה על 14%, דהיינו מיליארד ו-188 מיליון דולר מאז יישום ההסכם בשנת 2004. רחוק מהערכות לפיהם הוא יגיע לסכום של 5 מיליארד דולר
 
במצרים ממשיכים גורמים שונים במסע נגד ההסכם המשולש לייצור משותף באזורי תעשייה מועדפים שנחתם על ידי מצרים, ישראל וארה"ב. מחקר חדש שערך "אלבנק אלאהלי" (בנק לאומי) במצרים ומפורסם בשבועון המצרי הממסדי "אח'באר אליום" בנושא יישום הסכם לייצור משותף באזורי תעשייה מועדפים QIZ, מגלה פרטים חדשים ופחות מעודדים לגבי התועלת אותה הביא ההסכם לייצוא הטכסטיל המצרי.
 
על פי המחקר, הגידול ביצוא הטכסטיל המצרי בשנת 2006/2007 לא עלה על 14%, דהיינו מיליארד ו-188 מיליון דולר מאז יישום ההסכם בשנת 2004, נתון הנמוך באופן משמעותי מהציפייה בקרב גורמים רשמיים במצרים, אשר העריכו שהיקף יצוא הטכסטיל המצרי יגיע לאחר ארבע שנים מאז יישום ההסכם לחמישה מיליארד דולר.
 
המחקר מציין עוד כי חלקה של ארה"ב בכלל יצוא ההלבשה והטכסטיל של מצרים ירד בשנת 2006 /2007 ל-39.9% לעומת 40.4% בשנים 2004 /2005 ולעומת זאת, חלקן של מדינות האיחוד האירופי ביצוא ההלבשה והטכסטיל ממצרים הגיע ל-35.4% בשנים 2006 /2007, לעומת 29.6% בשנים 2004 /2005.
 
המחקר המצרי מוסיף כי ההסכם לייצור משותף באזורי תעשייה מועדפים, המעניק למוצר המצרי עדיפות בכניסה לשוק האמריקאי אם הכיל תשומה ישראלית, נחתם במצרים בניסיון להתגבר על ההשלכות השליליות הנובעות מביטול מערכת המכסות בסחר בטכסטיל בתחילת שנת 2005. לדברי עורכי המחקר, העודף במאזן הטכסטיל המצרי מול העולם, דהיינו ההבדל בין מה שמייצרת מצרים ומה שהיא מייבאת מחו"ל, אשר עמד על 318 מיליון דולר לטובת מצרים בשנים 2004 /2005, רשם נסיגה לכדי 122 מיליון דולר בשנים 2006 /2007.
 
בנוסף, למרות שנרשמו 689 חברות שאושרו לפעול במסגרת הסכם ה-QIZבמצרים, פועלות במסגרת ההסכם 168 חברות בלבד המהוות 24.4% מהמספר הכולל של חברות ומפעלים. המחקר מוסיף עוד כי למרות הצלחתה של מצרים להוריד את היקף התשומה הישראלית ל-10.5% על פי ההסכם, הרי שאחוז התשומה הישראלית עודנו גבוה לעומת הסכמים דומים בהם עומד אחוז התשומה על 8%.