טענות בירדן: היקף הסחר עם ישראל גבוה מהמדווח

על פי נתוני הלמ"ס הירדנית היקף הסחר בין שתי המדינות בעשרת החודשים הראשונים של 2006 הגיע ל-210 מיליון דולר בקירוב, מתוכם 110 מיליון דולר ייצוא ישראלי. מומחי כלכלה ירדניים טוענים כי ההיקף האמיתי גבוה בהרבה
 
מומחי כלכלה בירדן טוענים כי היקף הסחר בין ישראל לבין ירדן גבוה בהרבה מהמדווח בנתונים הרשמיים. על פי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירדן, הגיע היקף הסחר בין שתי המדינות בעשרת החודשים הראשונים של השנה ל-150 מיליון דינר ירדני, 210 מיליון דולר בקירוב, מתוכם 110 מיליון דולר ייצוא ישראלי.

נתון זה הוא הגבוה ביותר מאז נחתם הסכם השלום בין המדינות בשנת 1994. מומחה הכלכלה הירדני איבראהים עלוש, העריך בראיון לרשת "אלג'זירה" כי "נתון זה אינו משקף את היקף הסחר האמיתי בין ירדן לבין הישות הציונית". בשיחה עם "אלג'זירה" ציין עלוש עוד, כי לנתונים הרשמיים המתפרסמים יש מטרה פוליטית ופסיכולוגית משותפת והיא ניסיון לשכנע את האזרח הערבי לקבל באופן טבעי את הקשרים עם ישראל.

עלוש האשים כי ירדן מסייעת במשך שנים לישראל להתחמק מהחרם הערבי המוטל עליה ומשמשת פלטפורמה להעברת סחורות ישראליות למדינות ערביות נוספות, ובעיקר למדינות המפרץ לאחר שנארזו מחדש בקפריסין ובתורכיה. לדבריו, הוא יודע על עסקאות כלכליות גדולות בין ירדן לבין ישראל שבוצעו באופן חשאי ואמר בלעג:" אם יש עסקאות ביטחוניות ופוליטיות מתחת לשולחן, מה ימנע ביצוע עסקאות בתחום הכלכלי?".

ע'סאן מועמר, עו"ד המתמחה בענייני מסחר, אמר ל"אלג'זירה" כי חברות ישראליות נוהגות להיכנס לפעילות בירדן ולשאר מדינות ערב בזכות שימוש בתעודות מקור אמריקאיות או אירופאיות. מועמר הוסיף כי הסחר בין ירדן וישראל "מתקיים בניגוד להגיון הטבעי" וציין כי אזורי התעשייה המועדפים QIZהוקמו על מנת ליצור חילופי סחר שלא היו מתקיימים ממילא בין שתי המדינות. עורך הדין הירדני הוסיף כי חברות ישראליות רבות קנו דריסת רגל בירדן בזכות אזרחות זרה שיש לאנשי עסקים ישראלים. לדבריו, "חוקי הסחר הבינלאומיים מאפשרים לישראלים לרשום חברות בזהויות שונות דבר המאפשר החדרת מוצרים ישראלים לשווקי מדינות ערב בזהות זרה".

בידיעה בערוץ "אלג'זירה" מוזכר כי האיגודים המקצועיים ומפלגות האופוזיציה בירדן מנהיגים מדי פעם בפעם מבצעי חרם על מוצרים ישראלים, כפי שאירע למשל בקיץ האחרון כשהוכרז חרם צרכנים על המנגו והענבים מתוצרת ישראלית שזכה להיענות בקרב האזרחים הירדנים, דבר שאילץ את הסוחרים להוריד את המחירים בשל היעדר ביקוש לתוצרת הישראלית.