הרחבת הסכם הסחר בין ירדן וישראל-דעה ירדנית

החתימה על הסכם הסחר המורחב בין ישראל וירדן ליצוא פטור ממכס לאירופה זכתה לתגובות חריפות בקרב גורמי אופוזיציה בממלכה ההאשמית. האופוזיציה בפרלמנט הירדני פנתה לממשלה בדרישה לבטל את ההסכם בטענה שהוא נוגד את כללי החרם הערבי שנקבעו על ידי הליגה הערבית בה חברה ירדן.
 
על רקע הביקורת יש לראות את מאמרו של הפובליציסט הירדני, פהד אלפאנק, בעיתון "אלראי" המובא כאן בתרגום מלא:
 
"הסכם חילופי הסחר עם ישראל
 
ירדן וישראל חתמו על תיקון להסכם הסחר שנחתם בין המדינות לפני כעשר שנים, ולפיו זכה היצוא הירדני לישראל לפטור ממכס של 50% ולעומת זאת זכו סחורות היצוא מישראל לירדן לפטור בהיקף של שליש מדמי המכס המוטלים על פי החוק הירדני, באופן שההפחתה ממשיכה כל שנה כך שהסחורות הנסחרות בין שתי המדינות יזכו לפטור מלא עד שנת 2010.
 
הסכם זה אינו מיושם לגבי כל הסחורות אלא על מספר מסוים של תשומות, כלומר שאין הוא תקף לגבי סחורות הנמכרות לציבור בשווקים ומתחרות בתוצרת המקומית, אלא מצטמצם לחומרי גלם המיובאים על ידי התעשייה ליצור סחורות.
 
למרות ההדגשה שההסכם קשור להגעה אל שווקי האיחוד האירופי הרי שהאיחוד אינו צד בהסכם ולא נמסרו על ידו כל הודעות רשמיות המתייחסות להשלכות ההסכם על היצוא שמבצעות שתי המדינות לאירופה.
 
הדבר שמוסיף אי בהירות הוא העובדה שהאיחוד האירופי קשור בהסכם סחר חופשי עם ירדן וישראל ומכאן שאין כל חדש בתחום פתיחת השוק האירופי ליצוא משתי המדינות.
 
העניין החדש הוא שירדן וישראל יבקשו מהאיחוד האירופי להסכים לצבירת ערך מוסף. הסכם הסחר החופשי עם האיחוד האירופי מתנה שהערך המוסף הירדני במוצר יהיה 35% ויותר כדי לקבל פטור ממכס בכניסתו לשוק האירופי, ומה שנדרש כעת הוא שחומרי גלם הנכנסים מישראל ייכללו בחשבון האחוז הזה, דבר שיקל על כניסת מוצרים מירדן שלא יכלו בעבר להיכנס לשוק האירופי, ומכן שישראל וירדן יפעלו כיחידת יצור אחת לצורך חישוב הערך המוסף ובכך למפעלים הירדנים יש אינטרס לייבא את חומרי הגלם מישראל ולא ממקור אחר.
 
לא נקבע מינימום לתשומות מישראל כדי להפוך את המוצר הירדני למתאים (לכניסה לשוק האירופי), אולם תשומות אלה במקרה שיהיו בנמצא, מקלות על ההגעה לאחוז הערך המוסף הנדרש על ידי האיחוד. אנו מקווים לשמוע מהאיחוד האירופי על ההקלות החדשות שיעניק בעקבות ההסכם, ותוך כדי המתנה הרי שהתומכים בהסכם בוחנים אותו מנקודת מבט התועלת הכלכלית, ואילו המתנגדים בוחנים אותו מנקודת המבט של ההשלכות הפוליטיות".